האם מודל תפעול תחנות טיפת חלב עומד להשתנות?

האחריות המשולבת על תחנות טיפת חלב של משרד הבריאות, רשויות מקומיות וקופות החולים עמדה במוקד דיון שנערך בוועדת הבריאות אתמול (ג'). בתום הדיון קראו חברי הוועדה להסדרת הפעלת התחנות על מנת לאגם משאבים ולמנוע כפילויות.

הוועדה עסקה בין השאר בשאלות האם יש מקום לשינוי מודל ההפעלה כך שכלל התחנות יתופעלו על ידי גורם אחד; מדוע בירושלים ובתל אביב התחנות מופעלות באופן כמעט מלא על ידי העיריות ומהן היתרונות והחסרונות וההשלכות התקציביות לכך. בנוסף נדון השירות שניתן למפונים.

טיפת חלב, או תחנה לבריאות המשפחה, מספקת שירותי בריאות ורפואה לנשים הרות, תינוקות ופעוטות מגיל לידה ועד גיל שש ולמשפחותיהם, כולל קידום בריאות, מעקב התפתחות, חיסונים, מעקב אחרי דיכאון אחר לידה ואלימות במשפחה, הדרכות ועוד. התחנות פזורות בכל רחבי הארץ ו-44% מהן מופעלות על ידי משרד הבריאות, 5.5% מופעלות על ידי העיריות ירושלים ותל אביב וכ-50% מופעלות על ידי קופות החולים.

59% מהמטופלים מקבלים שירות בתחנות המופעלות על ידי משרד הבריאות, 14.5% מטופלים בתחנות המופעלות על ידי העיריות וכ-25% על ידי קופות החולים. בירושלים מופעלות 39 תחנות, מהן 34 מופעלות על ידי עיריית ירושלים ואילו בתל אביב פועלות 15 תחנות טיפת חלב, 14 מהן מופעלות על ידי העירייה. מימון תחנות טיפת החלב שמופעלות על ידי העיריות ירושלים ותל אביב נחלק ל- 70% מתקצוב משרד הבריאות ו-30% על ידי העיריות.

כ-200 רשויות מפעילות בארץ תחנות לבריאות המשפחה, התקציב לתשתית המבנה מגיע מהרשות, וההפעלה של כוח האדם והציוד הוא של משרד הבריאות, אך בירושלים ובתל אביב, בהן התקצוב נעשה ביחס של 70%-30% על כלל ההפעלה, היתרון של ההפעלה על ידי הרשות עצמה, הוא החיבור המהיר של הרשות לגורמי רווחה. משרדי הבריאות והאוצר בוחנים את ההפעלה הרצויה לתחנות בגלל השוני במתן השירותים בתחנות השונות והסוגיה תוכרע בשנה הקרובה.

איציק לארי, מנכ"ל עיריית ירושלים, טען כי מדובר בשירות קשה לתפעול המטפל באוכלוסיות מגוונות וכי על המדינה לשאת בכל העלויות לתפעול התחנות. "כבר פנינו בעניין לפני כשבע שנים למשרד הבריאות בדרישה למימון 64 מיליון שקל הוצאות חריגות בטיפות החלב", אמר. נעמה רון, מנהל אגף בריאות הציבור בעיריית תל אביב, הוסיפה את ההשקעה הנוספת של העירייה בתחנות, מעבר לתקציב.

בהתייחסות לשירות למשפחות המפונים מהצפון והדרום צוין כי העיריות יפוצו על מימון היתר בטיפול בהן. חיים הופרט, סמנכ"ל משרד הבריאות, הוסיף כי העיריות תשמחנה להמשיך ולהפעיל את התחנות והן רואות בהן גאווה גדולה, אך שיטת התקצוב צריכה לשקף איזון כדי שהעירייה תהיה שותפה ומעורבת בשירותי הבריאות לאזרחיה. העיקרון הוא טובת האזרח והתינוק ומשפחתו, ולכן שיטת ההפעלה היא נגזרת מכך.

תמר צ'ין, רכזת בריאות באגף התקציבים, תיארה את האפשרויות השונות להפעלת התחנות והדגישה את הצורך בהחלטה ביחס למודל ההפעלה הרצוי שימנע כפילות וייעל את הפעילות.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), סיכם את הדיון ואמר כי על משרדי הבריאות והאוצר להכריע בעניין שיטת ההפעלה הרצויה לתחנות ברמה הארצית, אם על ידי משרד הבריאות, קופות החולים או הרשות המקומית. הוא קרא למשרד הבריאות לפצות את העיריות שקלטו מפונים על ההוצאות החריגות עקב טיפול זה.