פסוריאזיס היא אחת המחלות הדלקתיות המתווכות חיסוניות (IMIDs: immune-mediated inflammatory diseases) הנפוצות ביותר. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Environmental Research' מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקשרים בין גורמים סביבתיים שונים בתקופת הילדות לבין הסיכון לפסוריאזיס בבגרות.
עוד בעניין דומה
כרקע לכך, מציינים החוקרים כי מגורים בסביבה כפרית במהלך תקופת הילדות נקשרו זה מכבר עם ירידה בסיכון למחלות IMID מסוימות בבגרות, כגון אסתמה. עם זאת, עדיין לא ברור מהו תפקידו של אזור המגורים בילדות ב-IMIDs אחרות, כגון פסוריאזיס.
לצורך כך, החוקרים השתמשו ב-E3N, עוקבה פרוספקטיבית המונה 98,995 נשים מצרפת. בתקופת המעקב מהשנים 1990–2018 אשר כללה 72,154 משתתפות מהמחקר, החוקרים זיהו 1,967 מקרי פסוריאזיס על סמך שאלונים בדיווח עצמי. במהלך תקופת המעקב מהשנים 2004–2018 שכללה 67,917 משתתפות זוהו 188 מקרי פסוריאזיס בדרגה בינונית עד חמורה. המקרים זוהו על סמך דיווחים עצמיים וכן באמצעות מסד נתונים של החזרי תרופות. לאחר מכן, החוקרים התאימו את מודלי רגרסיית הסיכונים הפרופורציונליים של קוקס עם גיל כסולם הזמן ממנו העריכו את יחסי הסיכונים המתוקננים למשתנים המתערבים המשוערים.
מתוצאות החוקרים עולה כי קיים קשר הופכי בין הסיכון לפסוריאזיס ובין מקום לידה בסביבה כפרית (יחס סיכונים מתוקנן 0.89; רווח בר-סמך של 95% 0.79–0.96) וכן עם לידה להורים חקלאים (יחס סיכונים מתוקנן 0.84; רווח בר-סמך של 95% 0.72–0.97). עוד עולה מתוצאות החוקרים כי בכל הנוגע לפסוריאזיס בדרגה בינונית עד חמורה נמצא גם כן קשר הפוך דומה באופן נומינלי עם לידה בסביבה כפרית, אך לא עם לידה להורים חקלאים.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שחשיפה לסביבה כפרית במהלך תקופת הילדות עשויה להיות קשורה לסיכון מופחת לפסוריאזיס. החוקרים מוסיפים כי ממצאיהם עשויים לסייע בשיפור ההבנה בכל הנוגע לפתוגנזה של פסוריאזיס.
מקור: