ציסטטין C הוא סמן ביולוגי חדש המאפשר לזהות הפרעות בתפקוד הכלייתי וכן סיכון קרדיווסקולרי. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'BMC Pulmonary Medicine', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את תפקידו של ציסטטין C ככלי לא פולשני לניבוי הסיכון בעוקבה גדולה של חולים הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי (PH) קדם-נימי.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית על חולי PH קדם-נימי, אשר נמצאו להם נתונים בנוגע לרמות הציסטטין C, וכן נתונים המודינמיים אשר הופקו במהלך צנתור לב ימין.
במסגרת המחקר נאספו נתוניהם של 398 חולים עוקבים בסך הכל המאובחנים עם PH קדם-נימי, וטופלו בבית החולים Fuwai שבסין. החולים נאספו בתקופה שבין נובמבר 2020 לנובמבר 2021. במהלך תקופה חציונית של 282 ימים, 72 (18.1%) מהחולים חוו החמרה קלינית.
מתוצאות החוקרים עולה כי רמות הציסטטין C נמצאו בקורלציה מובהקת עם ה-cardiac indexי(r = -0.286, P < 0.001), הסטורציה הוורידית (mixed venous oxygen saturation) (r = -0.216, P 0.001), ועם ה-tricuspid annular plane systolic excursionי(r = -0.236, P < 0.001). כמו כן, נמצא כי רמות גבוהות של ציסטטין C ניבאו באופן בלתי-תלוי פרוגנוזה גרועה יותר בקרב החולים, וזאת לאחר תקנון למשתנים מתערבים פוטנציאליים במודלים שונים (כולם P < 0.05). מודל סיכון לא פולשני של שלוש קבוצות נבנה בהתבסס על ההערכה המשולבת של ציסטטין C ושל WHO-FC, וזאת באמצעות ערך חתך דיכוטומי. נמצא כי מטופלים שנמדדו עם ערכים גבוהים יותר של ציסטטין C (≥ 1.0 מיליגרם/ליטר) וכן עם WHO-FC גרוע יותר חוו את הסיכון הגבוה ביותר להתרחשות התוצא. יכולת הניבוי של מודל זה הייתה דומה לזו של מודל ריבוד סיכונים פולשני הקיים זה מכבר (שטח מתחת לעקומה: 0.657 לעומת 0.643, P = 0.619).
לסיכום, רמות הציסטטין C נקשרו עם חומרת המחלה ועם הפרוגנוזה בחולי PH קדם-נימי. החוקרים מציינים כי שילוב של ציסטטין C גבוה ו-WHO-FC מתקדם מאפשר לזהות חולים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד להידרדרות קלינית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
