דעות

בעקבות 7 באוקטובר: מדוע הקולגות הערבים שותקים?

איך חוזרים לשגרת העבודה הבטוחה והסובלנית במרחבים המשותפים לערבים וליהודים במערכת הבריאות הישראלית? איך עושים זאת כשמשני צידי המתרס מחזיקים העובדים בתחושות קשות? הפתרון של עו"ד מפרע

מתיחות בין יהודים לערבים במוסדות הרפואה. "השיח המקצועי מכסה למעשה על הפיל שמסתובב במחלקה". צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

בימים הראשונים למלחמה היה פחד באוויר והיו מי שחששו שהצעד הבא הוא מהומות בין ערבים ליהודים בתוך המדינה. במקום מהומות, התחיל מסע של הכפשה כלפי ערבים בישראל, והידיעות על עובדים במערכת הבריאות, שהושעו מעבודתם בשל תמיכתם לכאורה בארגון טרור, צצו כפטריות אחרי הגשם. לצד זאת, היה גם טפטוף של סיפורים על שותפות יהודית-ערבית בחילוץ פצועים, בתרומות, בשכול שהביאה המלחמה .

ועדיין, חברים יהודים, עובדי בתי חולים ומקומות עבודה משותפים אחרים לערבים יהודים, הביעו בפני את האכזבה על כך ש"הערבים שתקו", והשתיקה הזאת יצרה חוסר אמון ולא מעט סימני שאלה – איפה האמפתיה? להיכן נעלמה האכפתיות של הקולגות שלנו? שתיקה יכולה לנבוע מהרבה סיבות שאינן בהכרח חוסר אכפתיות ותחושת קירבה, אבל איך מתמודדים איתה?

במקום שבו המנהיגות דממה, הצעד הבטוח היה להיזהר ולשתוק. אחות ערביה שרוצה להביע כאב והזדהות עם חברתה למחלקה, לא תדע במצב דברים כזה האם דבריה יתקבלו בצורה הנכונה, האם המילים שבחרה הן הנכונות

ניסיתי בחודש האחרון להבין את השתיקה הזו. המסקנה הראשונה שלי היא ששתיקה היא ביטוי לחוסר במנהיגות. בכל מוסד יש מנהיגות, ולמנהיגות יש השפעה גדולה בקביעת נורמות של שיח בין העובדים. בבתי החולים, במקומות שבהם התבטא קול המנהיגות, קל היה להבין מה הם גבולות השיח הכן והאמיתי בין יהודים לערבים, אך במקום שבו המנהיגות דממה, הצעד הבטוח היה להיזהר ולשתוק. אחות ערביה שרוצה להביע כאב והזדהות עם חברתה למחלקה, לא תדע במצב דברים כזה האם דבריה יתקבלו בצורה הנכונה, האם המילים שבחרה הן הנכונות ויתקבלו בהקשר הנכון.

מעבר לזאת, קל מאוד לשתוק על עניינים פוליטיים במהלך העבודה בבתי חולים כי העומסים בלתי אפשריים, ובמקום לנסות להיות חד ומדויק בדבריך, השיח המקצועי מכסה למעשה על הפיל שמסתובב במחלקה.

ואכן, כמה בתי חולים מתעלמים, נמנעים מהסוגיה ומנסים לשדר "עניינים כרגיל", אך התעלמות הזו מזיקה ועלולה להעצים את החששות של שני הצדדים זה מזה. ראויים לציון לכן הנהלות בתי חולים שבחרו להוביל במנהיגות מרשימה את המורכבות הזו ולייצר שיח בין עובדים ערבים ויהודים בסביבה ואווירה בטוחה ורגועה.

דוברי השפה הערבית חשופים לערוצים בינלאומיים ולהרס בעזה. השתיקה שלהם במקרים אלה נובעת מהחשש שהבעת כאב לנוכח סבלם של עזתים חפים מפשע עלולה להיתפש כחוסר רגישות ואף כתמיכה בטרור

עובדי בריאות ערבים שבחרו לשתוק עשו זאת מתוך חרדה, חוסר אונים, בהלה, פחד או קונפליקט סמוי. העובדים הללו, דוברי השפה הערבית, חשופים גם לערוצים בינלאומיים בערבית (לאו דווקא אל ג'זירה) והם נחשפים נון סטופ להרס בעזה. השתיקה שלהם במקרים אלה נובעת מהחשש שהבעת כאב לנוכח סבלם של עזתים חפים מפשע עלולה להיתפש כחוסר רגישות ואולי אף כתמיכה בטרור. דיבור מצידם על המלחמה בכלל עלול גם להוביל את עמיתיהם היהודים לידי אמירת משפטים מכלילים ובלתי מחמיאים בלשון המעטה על הציבור הערבי כולו, ולא מעט מזה ראינו בתקשורת וברשתות.

יש עוד סיבות לשתיקת הקולגות הערבים, אבל חשוב יותר להבין מה לעשות: על משרד הבריאות, בתי החולים והקופות, כמו גם ההסתדרות הרפואית, לגשר על המתיחות שהצטברה בתקופה האחרונים בין ערבים ליהודים. אבל איך עושים את זה בצורה נכונה בלי להשאיר משקעים? איך מחזירים בתי חולים לשגרת עבודה משותפת ובטוחה כשעובדים יהודים וערבים מחזיקים בתחושות כל כך קשות אלה כלפי אלה? איך מתמודדים עם המתח הזה בין כתלי המחלקות בבתי החולים?

פתרון החירום הראשון טמון בקולה של המנהיגות במוסדות הבריאות – האופן שבו מנהלת או מנהל בית החולים, או המרפאה הקהילתית, ידברו על השותפות היהודית והערבית ועל הזהות שלנו כאנשי מקצוע, ישפיע על השיח הכללי.

מנהיגות הארגון צריכה לשמש דוגמה במעשיה ובדרך שבה היא מתבטאת. היא צריכה להדגיש שדו קיום אינו רק מצב שבו שניים יושבים על אותה משבצת אלא השקפת עולם עמוקה שמכירה בשונות אבל לא רואה בה בעיה אלא הזדמנות

ככל שהנהלות בתי חולים יקדמו תהליכי הכלה באופן עקבי, יעודדו את חיזוק הזהות הארגונית המשותפת, יקדמו סובלנות והוגנות ויוקיעו גזענות, כך סביר להניח כי יצליחו להגיע במוכנות טובה יותר לקראת משבר חוסר האמון הבא וגם יצלחו אותו ביתר קלות. יתרה מכך, ככל שארגון מקדם גיוון והכלה הוא תורם באופן חיובי ליחסים בין ערבים ליהודים ולחברה כולה.

מנהיגות הארגון צריכה לשמש דוגמה במעשיה ובדרך שבה היא מתבטאת, היא צריכה להדגיש שדו קיום אינו רק מצב שבו שניים יושבים על אותה משבצת. דו קיום הוא השקפת עולם עמוקה שמכירה בשונות אבל לא רואה בה בעיה אלא הזדמנות.

דוגמה טובה למנהיגות היא זו של מנהל בית חולים העמק, ד"ר מאור ממן, שידע לנהל את האירועים ללא פשרות על כבוד הדדי. בפעמים שנאמרו הערות גזעניות, ד"ר ממן הגיב במהירות והיה חד משמעי ביחס למדיניות ההנהלה: אפס סובלנות לאלימות מילולית ולגזענות.

פתרון נוסף אפשר למצוא בעולם הגישור שבו ניתנים כלים לניהול שיח שלא מתעלם מהמצב ובאופן שגם יהודים וגם ערבים ירגישו בו בטוחים. כלים אלה יכולים לסייע בקידום שיח שיש בו גם כנות, גם רגישות וגם הבנה וסובלנות לכך שהרקע שלנו משפיע בהכרח על תפישותינו.

הפתרונות הללו צריכה להיות חלק בלתי נפרד של יוזמה ממשלתית, ובעיקר במרחבים המשותפים שלך מערכת הבריאות הישראלית.

הכותב, עו"ד מוראד מפרע, הוא יו"ר הפורום האקדמי לקידום הבריאות בחברה הערבית

נושאים קשורים:  דעות,  דו קיום,  בתי חולים,  ישראל במלחמה,  חופש הביטוי,  גזענות,  חדשות,  עו"ד מורד מפרע
תגובות
אנונימי/ת
26.11.2023, 13:29

כל הכבוד , כתבת יפה

אנונימי/ת
26.11.2023, 14:36

פתרון נוסף הוא מחקרי , אנחנו לא יודעים איך נכון לנהל שיח שלא מתעלם מהמצב באפון שגם היהודים וגם הערבים ירגישו בו בטוחים

אנונימי/ת
26.11.2023, 14:38

כתבה חשובה ומענינת מבחינה מקצועית ואנושית! כל הכבוד והערכה עו"ד מוראד מפרע

אנונימי/ת
26.11.2023, 14:38

אין שום מקום לביקורת על שתיקה בקרב אנשי הרפואה הערבים או על שתיקה של אזרחים ערבים בכלל.
באמת שאינני מבין את אלה שתוקפים אותם על כך.
מי ייתן והשתיקה תימשך.

אנונימי/ת
26.11.2023, 15:11

אמירה חשובה, מוראד, שיכולה לשמש פתיח לשיח משותף בנושא. היא לא מאזכרת את הטבח ב-7 לאוקטובר ויוצרת "שוויון דמיוני" בין דיווחים ברשתות ערביות שלא מכירות בישראל וחלקן מדווח ש"אנחנו הפצצנו את הפסטיבל" וכד', לבין רשתות ישראליות. אך זו נקודת פתיחה לשיח חשוב זה. הניסיון המצטבר שלי מראה כי במקומות בהם מתקיים שיח באופן שיגרתי ויש מנהיגות, היחסים הטובים שהיו לפני ה-7 באוקטובר נשמרים גם לאחריו. אצרף למטה דברים שכתב כביכול עורך העיתון "אל אחבאר" היוצא לאור בנצרת, והפתיע אותי ביכולת הצד הערבי להבין האירוע שעברנו. גם זה בסיס בעיני לשיח, להבנה ולבנייה משותפת של מערכת היחסים בין יהודים לערבים בכל הארץ ובגליל בפרט.

27.11.2023, 18:12

שתיקה כהודאה...
ערביי ישראל צריכים להביע תמיכה מוחלטת במדינת ישראל ולהיות מלאי הכרת תודה על כל הטוב שהם מקבלים פה
עובדה שיוסף חדאד מתקבל תמיד באהדה ואהבה בקרב יהודים
תפסיקו להתייפיף ולדבר במילים מכובסות
מה שקורה כאן זה אסון ברמה היסטורית

27.11.2023, 22:10

כתבה חשובה !
לגבי הערתה של דר (?) רחמן
ערביי ישראל הם חלק ממדינת ישראל והם אזרחים שוי זכויות. הם לא מקבלים יותר או פחות טוב ממך או מכל אזרח יהודי , ולכן הם לא צריכים להודות למדינה , כפי שגם את לא מודה למדינה על מה שמגיע לך בדין.
הם גם זכאים להביע ביקורת , אם ישנם דברים שלא מוצאים חן בעיניהם , מבלי להיות מואשמים בבגידה , כפי שאני וחברי יכולים לבקר בחריפות מעשים שהמדינה או שלוחיה מבצעים.

אנונימי/ת
27.11.2023, 22:19

חדאד משתפ 😂😂😂

אנונימי/ת
04.12.2023, 22:18

פפו, אני יהודי ואני בוודאי מודה למדינה על כל מה שאני מקבל פה. כמו כן, יש לי ביקורת רבה מאוד, גם על המדינה וגם על אנשים שחושבים כמוך וזה עדיין לא מונע ממני להכיר בטוב שאני מקבל מהמדינה. היחס שלך לרבקה רחמן הינו יחס משפיל ומזלזל. אל תחשוב שאתה "נאור", ואל תשחק אותה "נאור" כי אתה לא!

אנונימי/ת
27.11.2023, 21:03

תודה על מאמר חשוב במיוחד. התפיסות במערכת הבריאות משקפות את התפיסה הרווחת במדינה. הלוואי שנאמץ את הגישה המוצעת גם בשאר תחומי חיים.

אנונימי/ת
27.11.2023, 21:43

אכן חסרה מנהיגות… אבל לפני שנחפש מנהיגות במקום העבודה ונצביע עליה כמקור ללקיחת אחריות על העובדים, יש להתבונן קודם על מנהיגי הציבור הערבי, חברי הכנסת ה״מייצגים״ את הציבור הזה, שאף אחד מהם לא גינה מפורשות, אלא כיבס את אמירותיו, וכמובן לצד כמה מהם ומהן שאף הפליאו להתכחש ולהכחיש..

אנונימי/ת
27.11.2023, 22:21

כולנו צריכים להיות נגד רצח חפים מפשע ורצח ילדים 9000 ילדים מעזה בושה לשותקים

28.11.2023, 09:18

לפחדן האנונימי. נהרגו לצערנו ילדים רבים מנשוא בעזה. אם תבדוק את ההגדרה לרצח, שהיא המתה מתוך כוונה תחילה - אז אפילו שקרן תומך טרור כמוך יהיה חייב להודות שאפילו ילד אחד בעזה לא נרצח. אם יש מישהו שאשם במותם הנורא של הילדים בעזה זה החמאס בו אתה תומך, שמנע מהם להתפנות מאזור לחימה למרות אזהרות רבות מספור של צה"ל

אנונימי/ת
28.11.2023, 17:38

הוא לא פחדן , אבל התגובות האלימות כמו זאת שלך גורמות לאנשים לא להזדהות
"שקרן תומך טרור" , - הוא ביטוי אלים שאין לו דבר עם דיון עניני

אנונימי/ת
30.11.2023, 19:28

אנונימי או מנותק ממציאות או תומך חמאס. ארגוני הטרור הערבים הם הגורם האלים העיקרי וכל מי שתומך בהם תומך באלימות והרס. מי שלא מבין זאת מסכן את כולם כולל את עצמו.

אנונימי/ת
27.11.2023, 22:24

ד''ר יקר.
עם הסרת ראשו של העובר שהוצא ממעי אימו האנוסה והטבוחה, הוסרה גם התמימות שלנו.
אנו כבר לא נמסים מהזדהות למקרא מילים מתקתקות:"יקדמו סובלנות והוגנות ויוקיעו גזענות".
מילים שנועדו להכות על החזה שלנו, היהודים. הגזענים הלא סובלניים.

פעם חשבנו שכשיהודי חושש מטיפול על ידי ערבי, הרי שהוא גזען מגעיל. היום אנו יודעים שכשקריאת הקרב של טובחי ואונסי היהודים מפרעות תרפ"ט ועד ימינו, היא אללה ואכבר, הרי שאך טבעי לפחד מטיפול על ידי מי שאומר זאת בתפילתו 5 פעמים ביום.
לא, זו לא גזענות אלא פחד טבעי. ודאי שלא כל הערבים רוצחים, אך כמעט כל הרוצחים הם ערבים. האשמה אינה במי שפוחד!

פעם חשבנו שמוסלמי ויהודי מתייחסים לנשותיהם באופן שוויוני, והיום אנו יודעים שמוחמד הוא המודל לחיקוי לאורו הולך כל מוסלמי גם היום. אותו מוחמד שאנס נשים רבות כולל את צפיה בת ה17 , אשת אחד מיהודי חודייביה, שנשחטו כולם על ידו.

פעם התבישנו בחוק השבות הלא שוויוני, והיום אנו יודעים שהגזענים האמיתיים הם ערביי ישראל, שכמעט כולם מצביעים למפלגות אנטי ציוניות. מפלגות שסוברות שהעם היחיד שלא מגיע לו לחיות במולדתו ההיסטורית עם צביון מיוחד לו, הוא העם היהודי.
גזענות, חוסר הוגנות וסובלנות, ואף אנטישמיות בחבילה אחת.
אז על איזה חזה צריך להכות?

אנונימי/ת
28.11.2023, 18:01

יהודי גזען מגעיל כהגדרתך , לא מפחד , הוא פשוט גזען מגעיל ותו לא ...

אנונימי/ת
30.11.2023, 19:32

אכן יש משבר באמון. לא שמעתי מחברי הרופאים הערבים גינוי לטבח, אחרי ששנים שמעתי ביקורת נגד ישראל. שתיקה היום הינה כתמיכה בטרור.

אנונימי/ת
28.11.2023, 07:52

משפט כמו" אני חושב.ת שמה שקרה ב7.10 בדרום זה נורא ואיום " היה מתקבל בברכה. זו אמפטיה וזה מקובל מאד בעולם הרפואה
לגבי מראות אזרחי עזה לפחות הם
חיים. לא נטבחו לא נאנסו והצלב
האדום דואג להם. מה שקרה להם זה
בעקבות 7/10.

28.11.2023, 09:30

מעניימעניין כמה מתושבי עזה הם אנטי חמס ? לדעתי מעט מאוד לאחר כל שנות שלטון חמס.
אני עם קשרים עם הרבה מערבי ישראל . חלק לא קטן , אבל בכל זאת מיעוט הם אנטי יהודים, ישראלים לא מעטים תומכים בהם .
אני בטוח שלא מעט ישראלים וערבים ישראלים יעשו עכשיו תיקון .
אין שום אפשרות לעבור על הטבח ולתמוך בו

אנונימי/ת
04.12.2023, 22:31

כל אזרח ישראלי שלא מוקיע את הטבח הנוראי ונמנע מלגנות את חמאס/דעא"ש באופן מפורש, אכן הוא בוגד ללא צל של ספק, אלא אם כן, שתיקתו נובעת מפחד שיחשבו שהוא משת"פ ויהרגו אותו בני עדתו.