Circulating mitochondrial DNAי(mtDNA) נמצא כמעורב בפיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF), אך עדיין לא ברור טיב הקשר בין רמות ה- circulating mtDNA לבין פרמטרים קליניים בחולי IPF. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'International immunopharmacology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין רמות ה-mtDNA בסרום לבין התקדמות המחלה והתמותה בחולי IPF.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו 83 חולים עם אבחנה קלינית של IPF וכן 53 נבדקי ביקורת בריאים. במסגרת המחקר נאספו נתוניהם הקליניים של המשתתפים, וחולי IPF סווגו כבעלי מחלה יציבה (SD) ומחלה מתקדמת (PD), בהתבסס על הקריטריונים האבחנתיים.
רמות ה-mtDNA בסרום נמדדו באמצעות real-time quantitative PCR והושוו בין שתי הקבוצות. החוקרים בדקו את הקשרים בין רמות ה-mtDNA לבין נתוני התפקוד הריאתי של החולים ופרמטרים קליניים. רגרסיית קוקס שימשה את החוקרים על מנת להעריך את הקשר בין רמות mtDNA בסרום לבין התמותה בחולי IPF.
מתוצאות החוקרים עולה כי רמות ה-mtDNA בסרום היו גבוהות יותר באופן מובהק בחולי IPF בהשוואה לאלו שנמדדו בנבדקי הביקורת הבריאים (P < 0.001), וכי הן היו גבוהות יותר בחולים עם PD לעומת אלו עם SDי(P < 0.001). רמות ה-mtDNA בסרום נמצאו בקורלציה הפוכה באופן מובהק ל-carbon monoxide diffusing capacity percent החזוי (DLCO% חזוי) (P = 0.030) ועם רמות האלבומין בסרום (P = 0.008). במהלך תקופת המעקב נפטרו 36 חולים (43.4%), עם שרידות חציונית של 46.00 (טווח בין-רבעוני, 25.00-69.75) חודשים. אנליזה מרובת משתנים הדגימה כי רמות גבוהות יותר של mtDNA בסרום היו מנבא מובהק לתמותה בקרב חולי IPF.
לסיכום, רמות גבוהות של mtDNA בסרום נקשרו עם התקדמות המחלה ועם התמותה בחולי IPF. החוקרים מוסיפים כי ממצאיהם מספקים תובנות חדשות לכך שיתכן ולמטבוליזם המיטוכונדריאלי עשוי להיות תפקיד אפשרי בפתוגנזה של IPF.
מקור:
למידע נוסף על פיברוזיס ריאתי לחצו כאן