הנחיות חדשות לניהול מחלת קרוהן: מעקב אחרי ביומרקרים

האגודה האמריקאית לגסטרואנטרולוגיה (AGA) פרסמה בסוף השבוע (ו') הנחיה חדשה מבוססת ראיות לשימוש בביומרקרים מבוססי דם וצואה כדי לסייע בניהול מחלת קרוהן. קרוהן, מחלת מעי דלקתית (IBD), משפיעה על כ-2.5 מיליון איש בארה"ב בלבד. ההנחיה פורסמה ביום ו' בכתב העת Gastroenterology.

סמנים ביולוגיים משמשים לעתים קרובות להערכה ולניטור חולים עם מחלת קרוהן (CD). ההנחיה נועדה לסייע לרופאים בקבלת החלטה לגבי השימוש בהם לניהול הטיפול במחלה, בין השאר כיוון שהסימפטומים של המחלה לא תמיד תואמים את הממצאים האנדוסקופיים, ולכן ביומרקרים יכולים לשמש ככלי להבנה ולמעקב אחרי מצב הדלקת ולקבלת החלטות בחולים קרוהן.

במחלות מעי דלקתיות ביומרקרים כמו C-reactive proteinי(CRP) בדם ו-Calprotectinי(FCP) בצואה יכולים למדוד את רמות הדלקת. רמות אלו יכולות לעזור לרופאים להעריך אם מחלת הקרוהן של החולה פעילה או בהפוגה.

האגודה האמריקאית לגסטרואנטרולוגיה ממליצה על השימוש בהם בנוסף לכלים של קולונוסקופיה והדמיה. על פי ההנחיה, מעקב סדיר אחרי ביומרקרים כמו חלבון C ריאקטיבי (CRP) וקלפרוטקטין צואתי (FCP), בנוסף לאנדוסקופיה ודימות, יסייעו להערכת פעילות המחלה ולהנחות החלטות טיפול.

פאנל רב-תחומי של מומחי תוכן ומתודולוגים גיבש שאלות קליניות ממוקדות מטופל וסקר עדויות על הביצועים של סמנים ביולוגיים (קלפרוטקטין צואה, חלבון C-תגובתי בסרום (CRP) ואינדקס אנדוסקופי בחולי קרוהן אסימפטומטיים, עם תסמינים בחומרה משתנה או בהפוגה כירורגית). ביצועי הביומרקרים הוערכו מול תקן הזהב של פעילות אנדוסקופית, שהוגדר כציון אנדוסקופי עבור מחלת קרוהן.

הפאנל הגיש 11 המלצות לטיפול בחולי קרוהן בהפוגה סימפטומטית. הוא הציע שימוש באסטרטגיית ניטור מבוססת ביומרקרים ותסמינים על פני הסתמכות על תסמינים בלבד בחולים בהפוגה סימפטומטית. הם ציינו כי אצל חולי קרוהן, קלפרוטקטין צואה ו-CRP בסרום יכולים להעיד על המחלה הן במחלה אסימפטומטית והן במחלה סימפטומטית. כשיש אי התאמה בין הערכת סימפטומים וערך סמן ביולוגי, הערכה אנדוסקופית יכולה לסייע לקבוע את מצב המחלה.

ההנחיות לפיכך מכלילות את הסמנים הביולוגיים כחלק מהטיפול ולא רק כחלק ממחקר. סמנים ביולוגיים נגישים יותר, פולשניים פחות וחסכוניים יותר בהשוואה לבדיקות קולונוסקופיה תכופות וניתן לערוך אותם בתדירות גבוהה יותר כך שיקלו על החולים והטיפול לטווח ארוך.

ההמלצות לשימוש בביומרקרים נחלקות לשלוש:

למטופלים בהפוגה יש לבדוק CRP ו-FCP כל שישה עד 12 חודשים. בדיקות אלו פועלות בצורה הטובה ביותר אם רמות CRP ו-FCP תואמות לפעילות המחלה שנראתה בהערכה אנדוסקופית בעבר.

למטופלים החווים תסמינים פעילים יש לבדוק CRP ו-FCP כל חודשיים עד ארבעה חודשים עבור מטופלים החווים עלייה בתסמינים (שלשולים וכאבי בטן) כדי להנחות את התאמת הטיפול. לפני ביצוע שינויים גדולים בתכנית הטיפול, יש לשקול חזרה על הערכות אנדוסקופיות או רדיולוגיות.

עבור מטופלים לאחר ניתוח, FCP עשוי להיות שימושי לניטור מי בסיכון נמוך להישנות המחלה. עם זאת, יש לבצע הערכה רדיולוגית או אנדוסקופית כשיש חשד להישנות לאחר הניתוח במקום להסתמך על ביומרקרים בלבד.