במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת International Journal of Obstetrics & Gynecology, ביקשו החוקרים לבחון האם מתן מוקדם יותר של אנטיביוטיקה מניעתית לאחר פקיעת קרומים מוקדמת (pre-labor rupture of membranes – PROM), יקטין את השכיחות של זיהומי אם ויילודים.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע במתכונת רטרוספקטיבית. החוקרים השוו בין נשים עם PROM במועד (N=5,353) אשר קיבלו אנטיביוטיקה פרופילקטית תוך 6 שעות (N=4,331) ולאחר 6 שעות (N=1,022), ותוך 12 שעות (N=5,077) ומעבר ל-12 שעות (N=276) מ-PROM ועד הלידה (ינואר 2019-דצמבר 2021). במחקר נכללו נשים עם PROM במועד, שקיבלו צפלוספורין, ללא התוויות נגד ללידה נרתיקית או אבחנה/חשד לזיהום. התוצא העיקרי של מחקר זה היה זיהום בלידה, מה שהוגדר כזיהום בדרכי המין המתרחש בתוך 42 יום מהלידה. סוג ההערכה הפרמקו-כלכלית נבחר בהתבסס על תוצאות השוואת היעילות בין הקבוצה המוקדמת לקבוצה המאוחרת. התאמת לפי ציון נטייה שימשה כדי להתאים למערפלים. ניתוחי תת-קבוצות ורגישות שימשו לאימות תקינות התוצאות.
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר התאמה לציון נטייה, לא נצפה הבדל משמעותי במאפייני הבסיס של הקבוצות. לא היה הבדל סטטיסטי בין שימוש באנטיביוטיקה תוך 6 שעות ואחרי 6 שעות, או בתוך 12 שעות ואחרי 12 שעות, הן מבחינת זיהום לידתי (4.6% לעומת 4.3%, P = 0.826, 2.9% לעומת 4.6%, P=0.471, בהתאמה) והן מבחינת זיהום אימהי מלא, אלח דם בילוד או זיהום ילוד מלא. ניתוח מזעור עלויות הראה כי אין הבדל משמעותי בין שימוש באנטיביוטיקה תוך 6 שעות ואחרי 6 שעות, או תוך 12 שעות ואחרי 12 שעות, מבחינת עלויות רפואיות ישירות.
מתוצאות מחקר זה עולה, כי בפקיעת קרומים וקדמת במועד, אין הבדל סטטיסטי ביעילות ובכלכלה של טיפול אנטיביוטי מונע בשימוש תוך 6-12 שעות לעומת לאחר 6-12 שעות.
מקור: