איגוד בריאות הציבור בישראל קיים אמש (ד') וובינר בנושא בריאות החטופים ומשפחותיהם שבו השתתפו נציגי מערך הרפואה והחוסן של מטה משפחות החטופים והנעדרים. את הוובינר הנחה פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור של הר"י.
עוד בעניין דומה
פרופ' חגי לוין, ראש מערך הרפואה והחוסן במטה המשפחות, פתח וסיפר כי מדובר בצוות גדול מאוד של מתנדבים הפועלים עם ולמען המשפחות, בין אם מדובר במשפחות שמגיעות למטה שהוקם בתל אביב או במשפחות שחברי הצוות נוסעים אליהן.
"הגדרנו לעצמנו להגן על בריאות החטופים ומשפחותיהם והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להחזיר את כל החטופים עכשיו, אבל בדרך יש דברים נוספים שעלינו לעשות", אמר.
פרופ' לוין סיפר על המאמצים, החל מאיסוף וריכוז הצרכים הבריאותיים והערכת הסיכונים של כל אחד מהחטופים והעברת הפרטים האמורים לארגוני בריאות; קיום פגישות ולחץ על ארגונים דוגמת ארגון הבריאות העולמי, הצלב האדום וארגוני זכויות אדם בעניינם של החטופים; טיפול בצרכים הרפואיים של המשפחות ומעל לכל שמירת החטופים בתודעה הציבורית בארץ ובעולם.
פרופ' לוין אמר כי מערך הרפואה והחוסן משקיע רבות בסיוע ובמענה לצרכים של המשפחות והמתנדבים בכל הארץ, כשהליווי הרפואי, הנפשי והסוציאלי עומד, לדבריו, בקדימות ראשונה.
לצד המטרה הראשית להחזיר את החטופים, המערך פועל כדי לקבל מהם סימן חיים ולקיים קשר עם המשפחות. "אנחנו לא יודעים איך החמאס מתייחס לחטופים גם מבחינה רפואית. יש בתוכם חולת סרטן שד, חולה עם גידול במוח באמצע טיפול; ישנן חטופות שהן ממקצועות הרפואה", סיפר פרופ' לוין. לדבריו, "התרומה הרפואית מאוד משמעותית. זהו פקטור מאוד קריטי לכל המערכים האחרים".
עוד ציין כי המערך מקבל תמיכה משמעותית מארגון ה-WHO וכי הפגישות שלו עם נציגי מערך הרפואה ועם המשפחות מקדמות את המטרה. לדבריו, המשפחות נפגשו מספר פעמים עם נשיאת הצלב האדום.
הוא קרא לקולגות להיות אקטיביים, לכתוב לספרות המדעית הבינלאומית וגם מכתבים לארגונים על מנת להשאיר את נושא החטופים על סדר היום. עוד קרא להגיע ולהתנדב במטה, לתרום ולהתייצב ליד המשפחות בכיכר החטופים שליד מוזיאון תל אביב או בקפלן.
ירדן גונן, חברה בצוות מערך הרפואה ואחות במקצועה, אחותה של רומי גונן שנחטפה בעת המנוסה ממסיבת נובה ברעים, גוללה את סיפורה של אחותה, החל מהטלפונים שקיבלה ממנה בבוקר שבת, 7.10, הנסיונות של רומי וחברתה הקרובה גאיה חליפה ז"ל להסתתר בין השיחים ולהימלט, כיצד עלו על רכבו של גיא שמעוני ז"ל שחילץ בשלושה סבבים אנשים מהמסיבה ועד לרגע שבו נחטפה מהמכונית.
דובונים המייצגים יותר מ-30 הילדים הישראלים המוחזקים כבני ערובה על ידי מחבלי חמאס בעזה. 29 באוקטובר 2023. צילום חיים גולדברג/ פלאש 90
"אף אחת מהמשפחות לא הצליחה להשיג מידע מאז. זה כבר עוד מעט ארבעה שבועות שבהם אנו בבית שלנו עם החברים שלנו, כואבים את הכאב הכי גדול וזה לא משתווה לאחוז אחד ממה שהם עוברים שם", אמרה. "אנחנו עוד ברי מזל כי יש לנו רק חטופה אחת, אבל יש משפחות שלא נשאר מהן כלום". ירדן קראה להמשיך ולשמור את נושא החטופים בתודעה וציינה את העזרה שהיא מקבלת במטה. "לא היינו יכולים לדחוף בלי העזרה שלכם", אמרה.
עו"ד יוני דיוויס, ראש הצוות המשפטי במערך הרפואי, אמר כי לכל מהלך רפואי יש השלכות משפטיות. התמיכה המשפטית במישור הבינלאומי כוללת שליחת דו"חות לארגונים בינלאומיים כדי לצרוב בתודעה שמדובר באירוע מסוג אחר, שזוהי החטיפה הגדולה ביותר מעודה בעולם, לצרוב את המונח "חטופים" ולא "שבויים", לצרוב מונחים כמו "פשעי מלחמה", "ג'נוסייד", "פשעים נגד האנושות". "ידעתי", אמר, "ששעון החול יתהפך מהר, ולכן היה מאמץ להשפיע על הגורמים הבינלאומיים ולהסביר שמדובר באירוע שמחייב התייחסות אחרת".
המערך הלוגיסטי כולל צוות שעוסק במשפט הבינלאומי בהיבטים שנוגעים למערך הרפואה, החל מארגון הרשימות ולימוד ההיסטוריה הרפואית של כל אחד מהחטופים, "על מנת לדאוג להם לכל הצרכים, כולל פריטים בנאליים כמו משקפיים או אינהלטור".
עו"ד דיוויס הביא דוגמה לנושאים שבהם מטפל הצוות המשפטי: פנתה אליו משפחה ששמעה מהתקשורת כי קוברים חלקי גופות בקברי אחים. "מיד הוצאנו מכתב ליועצים של משרדי הדתות והמשפטים בדרישה שרק המכון לרפואה משפטית יהיה מעורב בקבלת החלטות".
עו"ד דיוויס אמר כי הוא מקווה שהמדינה תדע להפיק לקחים מהעבר. "ההיסטוריה מלמדת שהמדינה מתנכלת לאוכלוסיות נפגעות ודי שאזכיר את פרשת ילדי תימן, הצוללנים בקישון שחלו בסרטן, פרשת איציק סעידיאן ועוד. צריכים להיערך ליום שאחרי. אנחנו עדיין בשלב ההלם".
אורנה דותן, מנהל מרכז החוסן, סיפרה על הקמת המערך לתמיכה נפשית בארבע קטגוריות: האנשים שנחטפו מהמסיבה ברעים, בני משפחה שנכחו באזור, חיילים חטופים ומשפחות מיישובי עוטף עזה. "הצרכים של כל אחת מהקבוצות שונים, הסבירה, "זו מערכת מאוד דינמית מבחינת הפיזור הארצי, גיל החטופים ועוד".
הפסיכואנליטיקאית פרופ' עפרית שפירא-ברמן סיפרה כי כבר בשבת, 7.10, גויס מערך של 1,700 רופאים, מערך שהוקם קודם לאירוע וסייע בייעוץ טלפוני. "כבר בשעות הערב הבנו שהסיפור הרציני הוא הסיפור של בריאות הנפש. קם מערך מפואר שעובד ומטפל באופן מיידי בכל פנייה של משפחות החטופים ומשפחות הקו הראשון של המלחמה".
לכל פנייה מצוות איש מקצוע בכיר והמערך מפעיל סיירת של רופאי משפחה ופסיכיאטרים המגיעים לביקורי בית במקרים שבהם אנשים אינם רוצים לצאת לקבלת מענה.
לדבריה, בתחילה ההיענות היתה נמוכה כי המשפחות התמקדו באיסוף פרטים נוספים על יקיריהן ולא היתה פניות לצרכים הנפשיים ולליווי. בהמשך, המטה הפך להיות "הבית של המשפחות", נוצרו בו קהילות, חברויות, שותפות. עוד פרופ' שפירא-ברמן, כי "מטפלים צריכים להיות רגישים לצורכי המשפחות בסוג ההתערבות המוצעת, הדברים דינמיים וצרכים חדשים עולים כעת".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
