ישראל במלחמה

עלות חודש לחימה למערכת הבריאות: כ-200 מיליון שקל

לגירעון האדיר איתו התמודדו קופות החולים קודם ללחימה, מתווספות עתה הוצאות על תשתיות ומיגון, הרחבת אשפוזי בית והגדלת מלאי הציוד, שירותים מקוונים, שעות נוספות, כונניות ועיבוי משמרות | האוצר: נשפה את הקופות על ההוצאות החריגות

מרפאת קופת חולים כללית לתושבים שפונו מיישובי עוטף עזה במלון בים המלח. צילום: דוברות הכללית

קופות החולים מוציאות בחודש לחימה כ-200 מיליון שקל הוצאות חריגות, וזאת בנוסף לגירעון התקציבי הגדול. כך נחשף אתמול (ב') בדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), קרא למשרד הבריאות להעביר לקופות החולים מקדמות עבור ההוצאות החריגות עקב הלחימה. לדבריו, על משרדי הבריאות והאוצר להציג לוועדה מתווה סדור לצמצום גרעונות קופות החולים נוכח העלויות המושתות עליהן בעקבות המלחמה על מנת שהמענה הניתן על ידי קופות החולים למבוטחים לא ייפגע. "עליהם לייצר ודאות תקציבית ושיפוי הולם על מנת שקופות החולים יוכלו להתנהל באופן מיטבי בתקופת המלחמה", אמר.

ב-4.10, ימים ספורים לפני המתקפה, נערך דיון בנושא מצבן הפיננסי של קופות החולים בוועדת הבריאות בכנסת ובו העריכו נציגיהן כי הגירעון, לאחר התמיכה הממשלתית, יעמוד על כשלושה מיליארד שקל.

בדיון שנערך אתמול הציגו נציגי קופות החולים את ההוצאות העיקריות איתן הן מתמודדות המתווספות על הגירעון האדיר איתו התמודדו גם קודם ללחימה. ארז לוי, מנהל מחוז ירושלים ב"כללית", סיפר כי ההערכה התקציבית של הקופה למלחמה עד סוף שנת 2023 עומדת על לפחות חצי מיליארד שקל.  עיקר ההוצאות הנוספות נובע, לדבריו, מההשקעה בתשתיות, במיגון, לצד גידול משמעותי באשפוזי בית, הגדלת מלאי הציוד, הרחבת שירותים מקוונים, שעות נוספות, כונניות ועיבוי משמרות. לוי ציין כי הקופה לא קיבלה בינתיים כל שיפוי על ההוצאות הרבות בטיפול במפונים, בעיקר במלונות.

חנן כהן, מנהל מערך התקצוב ב"מכבי", דיבר על ההוצאות במקרי קצה בטיפול במפונים והדגיש את חוסר הוודאות התקציבית. איתי פלטניק, ראש אגף תקציבים ב"מאוחדת", הסביר כי גרעונות העבר מקשות מאוד על ההתנהלות בהווה, והקופה מתקשה עדיין לשלם לספקים. לדבריו, מדי חודש לחימה הקופה מוציאה כ-20 מיליון שקל. לפי הראל שרעבי, ראש חטיבת הכספים ב"לאומית", קופתו מוציאה כעשרה מיליון שקל מדי חודש לחימה.

ליאור ברק, סמנכ"ל משרד הבריאות, שיבח את פעילות הקופות מיד עם פרוץ הלחימה. הוא סיפר על קידום החלטות ממשלה שייטיבו עם תקציבי הקופות ועל ניהול מו"מ עם הקופות על ההוצאה החריגה כתוצאה מהמלחמה. גאיה עפר, רכזת בריאות באגף התקציבים, הבטיחה כי כל הקופות ישופו על ההוצאות החריגות עקב המלחמה.

חברי הכנסת יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) אמר כי ברוב הכפרים הבדואיים הבלתי-חוקיים בנגב, המרפאות אינן ממוגנות, ואילו טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הדגישה את הוצאות העמותות המעניקות שירות לקופות החולים.

מנתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי "התוצאות הפיננסיות של שנת 2022, בשילוב עם הצפי לגירעון גדול עוד יותר בשנת 2023, מצביעות על הצורך במעורבות ממשלתית ישירה עוד השנה בטרם יפרוץ משבר תזרימי במערכת הבריאות, צורך עליו דובר במהלך השנה האחרונה והיה ברור שידרוש אסדרה תקציבית רגולטורית שורשית". הכוונה לכספי תמיכות לאיזון תקציבי שניתנות בנוסף למימון עלות סל שירותי הבריאות. כספים אלה, המחולקים על סמך מבחני תמיכה ונקבעים בחוזרים ובנהלים השונים, מועברים על פי רוב בסוף שנת התקציב.

לפי נתוני משרד הבריאות, תמיכות ייצוב של המדינה בשנת 2022 בסך יותר משני מיליארד שקל צמצמו את הגירעון של ארבע הקופות שעמד עמד כ-3.2 מיליארד שקל. הגירעון לאחר התמיכה הממשלתית עמד בשנת 2022 על כ-1.5 מיליארד שקל. הערכות המבוססות על הרבעון הראשון של 2023, המפורסם באתר משרד הבריאות, מראות כי היקף הגירעון השנתי של 2023 צפוי להיות כפול מזה של שנת 2022 ולעמוד על כשלושה מיליארד שקל.

מעניין לראות האם אכן ההערכות אלו נכונות כיוון שעוד לפני שהושתו על הקופות ההוצאות הרבות שנדרשו בתקופה זו, דובר על גירעון של 3 מיליארד שקל.

נושאים קשורים:  ישראל במלחמה,  קופות החולים,  תקציב,  גירעון תקציבי,  משרד האוצר,  משרד הבריאות,  חדשות
תגובות