במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of the American Board of Family Medicine, ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של המלצות מערכת תומכת החלטה קלינית (clinical decision support – CDS), על דפוסי רישום תרופות המכוונות לטיפול במחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease – CVD), וזאת תוך תעדוף לפי תועלת (מגדולה למועטה) בהפחתת הסיכון הכולל ל-CVD.
עוד בעניין דומה
מחקר זה הינו ניתוח משני של נתוני מחקר אשר בוצע בין ה-20 בספטמבר 2018 ל-15 במרץ 2020, שכלל 70 מרפאות קהילתיות. המרפאות חולקו באופן אקראי לקבוצת התערבות נתמכת CDS (42 מרפאות, 8 ארגונים) או קבוצת ביקורת (28 מרפאות, 7 ארגונים). החולים שנכללו היו נאיביים לתרופות ובגילאי 40-75 שנים עם גורם סיכון לא מאוזן אחד לכל הפחות למחלות לב וכלי דם, עם סוכרת או מחלות לב וכלי דם ידועות, או ≥ 10% סיכון הפיך ל-CVD ב-10 שנים. המחקר הנוכחי כלל סך של 29,771 נבדקים.
תוצאות המחקר הדגימו, כי ההסתברות לרשום תרופה המיועדת ליתר לחץ דם הייתה גדולה יותר במרפאות התערבות בעת שימוש ב-CDS (34.9%, רווח בר- סמך 95%: 31.5-38.3) לעומת מרפאות אלו בעת אי- שימוש ב-CDSי(29.6%, 26.7-32.6, P<.001), אך לא בהשוואה למרפאות מקבוצת הביקורת (34.9% 31.1-38.7, P = .998). מרשמים לדיסליפידמיה ניתנו בשכיחות גבוה משמעותית במרפאות התערבות שבהם נעשה שימוש ב-CDSי(11.3%, 9.3-13.3) בהשוואה למרפאות התערבות בעת היעדר שימוש (7.7%,6.1-9.3, P = .003) ובהשוואה למרפאות הביקורת (8.7%, 7.0-10.4, P = .044). רישום תרופות לגמילה מעישון היו בעלות דפוס דומה. למעט דיסליפידמיה, שיעורי המרשמים עלו בהתאם לתעדוף שלהם.
מתוצאות מחקר זה עולה, כי השימוש במערכת CDS קשורה לרישום גבוה יותר משמעותית של תרופות לטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים. תוצאות אלו מדגישות כיצד הצגת פעולות מועדפות להפחתת סיכון CVD הפיך, יכולה לשפר ניהול הסיכונים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
