מאז פרוץ המלחמה: אלפי פניות מצוקה לער"ן מדי יום

מספר הפניות לער"ן גדל פי ארבעה: מ-700 שיחות ביום רגיל ל-3,000-2,500 מפרוץ המלחמה. כך עלה בדיון בנושא מענה נפשי לנפגעי המלחמה, שנערך השבוע (ב') בוועדת הבריאות של הכנסת. יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי (ש"ס) אמר כי על המדינה להעניק מענה נפשי מהיר לכל המעורבים באסון.

ח"כ משריקי התייחס למצבו העגום של מערך בריאות הנפש והפסיכולוגיה הציבורית ואמר כי "הוא לא קיבל יחס ראוי במשך השנים ונוצר מחסור של פסיכולוגים ואנשי מקצוע בשירות הציבורי, מה שמביא לרשימות המתנה ארוכות ולמחסור חמור באנשי מקצוע כעת, בשעת חירום". הוא ציין כי "על המדינה לייצר חוסן לכל האוכלוסיות הזקוקות לכך ולהגיע פיזית לכל אחד ואחד".

בדיון השתתפו גם נציגי הוועדה לזכויות הילד, ולדברי יו"ר הוועדה, אלי דלל (הליכוד), "מאז השואה לא היה לנו אסון כזה. אדם רגיל לא יכול אפילו לדמיין את המראות. הטיפול הנפשי הנדרש איננו רק שאלה של כסף".

דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, סיפר על העלייה החדה במספר הפניות, על 1,750 מתנדבים המקבלים את השיחות, על גיוס מתנדבים בארץ ובעולם, ועל פניות מצוקה, כולל של ילדים קטנים, הפונים בבקשת סיוע. הוא הזהיר כי ללא תקציבים "לא נחזור להיות המדינה שהכרנו".

חברי הכנסת שהשתתפו בדיון תמכו בצורך לחזק את מערך בריאות הנפש. ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) קראה להרחבת מעגלי הזכאים לטיפול ואמרה כי "גם בדור הבא יישארו נפגעים נפשית מהשבת השחורה ההיא". סגנית שר האוצר, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), הזכירה את ההנחיה שניתנה באוצר לפשט את ההליכים למתן העזרה הנדרשת.

ח"כ לימור סון-הר מלך (הציונות הדתית) הדגישה את הצורך בטיפול נפשי לעוסקים במלאכת האיתור, האיסוף והזיהוי של הגופות הרבות שכרגע אין עבורם מענה ראוי. ח"כ שלי מירון (יש עתיד) דיברה על הצורך במענה לילדים הרכים שניצלו מהטבח ולבני משפחותיהם של החללים, ולמעשה "כל ילדי ישראל חשופים למראות הקשים". ח"כ קטי שטרית (הליכוד) הזהירה כי השלב הנוכחי הוא רק "כיבוי שריפות" וח"כ משה רוט (יהדות התורה) ציין כי חובה להעלות את שכרם של העובדים הסוציאליים.

ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות, דיבר על המחסור בכוח אדם, בתקנים ובתקציב. הוא סיפר על שיתוף הפעולה עם הארגונים האזרחיים כזק"א, מד"א ואיחוד הצלה. "צוות מלווה פועל במחנה שורה, עם המשפחות שמזהות את יקיריהן, אך כרגע בגלל המחסור בכוח אדם אין יכולת ליזום קשר עם כל מי שנחשף למראות הקשים בשטח. ככל שניתן, המעגל הראשון קיבל ומקבל טיפול, כשהכוונה למשפחות שהיו בטבח וכן משפחות הנעדרים", אמר.

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, הזהיר כי לא רק מחבלי החמאס אלא גם תושבי עזה שבו ביוזמתם חלק מהשבויים וחייהם באחריותם. הוא ציין כי מ-17 אלף תושבי המועצה נותרו כרגע ביישובים כ-700 בלבד ועבורם פועלים כיום שלושה מרכזי חוסן. עוד אמר כי לא ניתן להסתמך לאורך זמן על המתנדבים הרבים הפועלים במועצה. הוא העריך שמדובר בטיפול נפשי שיימשך לפחות חמש שנים.

גם נציגי קופות החולים דיברו על המאמץ המשותף. טלי שמואלי, מנהלת מחלקת בריאות הנפש בקופת החולים מכבי, אמרה כי ניתן מענה חירום במרפאות ומוקד מופעל במרכזי המפונים. היא הוסיפה ואמרה כי מדי יום מתקבלות כ-2,000 פניות לקו החם של הקופה. ד"ר מרנינה וונטיק-שוורץ מקופת החולים לאומית סיפרה על הקו החם לטיפול נפשי, פתיחת מרכזי חוסן, גיוס והפעלת מטפלים-מתנדבים והרצאות לקהלים ייעודיים, ואילו סיגל אלון-סידליק מ"כללית", סיפרה כי הקופה מספקת מענה יזום במלונות למפונים בתיאום עם נציגי הקהילה.

עדי סגל מ"בנפשנו", מרכזי טיפול בבוגרים נפגעי טראומה, הזהירה כי למרות שקופות החולים נדרשות להעניק טיפול נפשי בקהילה, בשמונה השנים האחרונות לא פורסם כל דו"ח על מצב הטיפול, התקציב, השכר ותדירות הטיפול.