במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JCO Oncology Practice' מטרת החוקרים הייתה לבדוק האם תזמון קבלת תוצאותיהן של בדיקות מולקולריות עשוי להשפיע על ההחלטות הטיפוליות ועל התוצאים בקרב חולי סרטן ריאות מתקדם מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC).
עוד בעניין דומה
כרקע למחקרם מציינים החוקרים כי זיהוי והתמקדות ב-actionable oncogenic driversי(AODs) בחולי NSCLC הובילו לשיפור דרמטי בתוצאי המחלה. עם זאת, קיימת אי-אחידות בביצוען של בדיקות גנומיות, וישנן מגבלות סביב השימוש בהן, כגון קצב איטי של התהליך הכולל. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות חולים מתחילים טיפול ראשוני שאינו מעכבי טירוזין קינאז (TKI).
על מנת לבדוק כיצד התנהלות זו משפיעה על התוצאים, החוקרים ערכו אנליזה רטרוספקטיבית על נתונים עולם אמיתי שאינם מזוהים. לצורך כך, החוקרים השתמשו בנתונים מה-Integra Connect Database, אשר כלל חולי NSCLC שלב IV שאובחנו זמן קצר קודם לכן. תקופת הנתונים הייתה בין ה-1 בינואר 2018 ועד ל-31 בדצמבר 2020, והחולים נמצאו עם המוטציות EGFR, ALK, ROS1, BRAF, MET, RET, ERBB2, או NTRK. התוצאים דווחו כמשך הזמן עד לטיפול הבא או לתמותה (TTNT: time to next treatment or death) והשרידות הכוללת (OS).
מתוצאות החוקרים עולה כי אותרו 510 מטופלים עם AOD אשר זוהו וקובצו באופן הבא: קבוצה Aי(n = 379), אשר טופלו לאחר הדיווח על AOD, ושימשו כמשוון (comparator); 131 חולים שטופלו לפני שהתקבל דוח ה-AOD שלהם וחולקו לקבוצה Bי(n=47), אשר החלו טיפול כימותרפי ו/או עם מעכבי נקודות בקרה אך עברו ל-TKI מתאים תוך 35 ימים, ולקבוצה Cי(n=84), אשר גם כן החלו טיפול אמפירי עם Non-TKI, אך לא עברו שינוי של הטיפול תוך 35 ימים. שרידות החולים הייתה טובה יותר באופן מובהק בחולים מקבוצה A בהשוואה לקבוצה C; ה-TTNT היה טוב יותר באופן מובהק בקבוצה A בהשוואה לקבוצות B ו-C.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שבקרב חולי NSCLC בשלב מתקדם אשר נמצאו עם AODs, קבלת טיפול ראשוני טרם קבלת תוצאות הבדיקות הגנומיות הוביל לתוצאים נחותים יותר באופן מובהק, וכי יש להימנע מניהול זה. שימוש בפאנלים לאפיון מולקולרי עם זמני ביצוע כוללים מהירים חשוב לצורך מיקסום תוצאי החולים, וצריכים להיות חלק מהטיפול הסטנדרטי בחולים אלו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
