המשבר הבטחוני החמור ורצף המחדלים באוקטובר 2023 מפנה תשומת לב להטיית האישוש (Confirmation Bias) – אחת ההטיות הפסיכולוגיות שמשפיעות על תהליכי קבלת החלטות לא רק בחדרי הביטחון הלאומי, אלא גם במערכות עסקיות, בריאותיות, חינוכיות ועוד. מדובר בנטייה שלנו לחפש, לפרש ולהעדיף מידע שתומך באמונות ובדעות שאנו מחזיקים, תוך התעלמות או מתן משקל נמוך למידע שתומך באפשרויות מנוגדות. בדוגמה הנוכחית, קונספציית "החמאס מורתע" גרמה ככל הנראה למתן משקל נמוך למידע מודיעיני על פעילות חריגה סמוך לגדר הגבול.
הנה דוגמה שונה מתחום הבריאות. בשנת 2009 גילתה בל גיבסון, צעירה אוסטרלית, שיש לה גידול קטלני בראש והרופאים העריכו שנותרו לה חודשים ספורים לחיות. לאחר חודשיים של טיפולי הקרנות וכימותרפיה, נראה שהטיפול נכשל, אבל גיבסון החליטה לא להרים ידיים. היא אימצה אורח חיים בריא, שכלל ספורט, מדיטציה ותפריט טבעוני. התוצאה: אחרי חודשיים, לא נמצאו בהדמיות שעברה סימנים לגידול.
בעידן שבו אין תאוריה מופרכת שלא ניתן למצוא לה עיגון במציאות, קיים קושי גובר לבחון ולהבין את המציאות ולקבל על בסיסה החלטות
הסיפור של גיבסון הפך ויראלי, רבים שיתפו את הרעיון להעדיף טיפול טבעי על הרפואה הקונבנציונלית, וגיבסון תרגמה את הפופולריות שלה להשקת אפליקציית בריאות ולייף סטייל שזכתה למאות אלפי הורדות. אלא שאז התברר בתחקיר עיתונאי שסיפורה של גיבסון היה שקר מוחלט, ובמרץ 2017 הכריע בית המשפט האוסטרלי בתיק גיבסון והאשים אותה בהונאה. גיבסון לא חלתה בסרטן, לא עברה שום הדמיות והתזונה שלה לא הובילה להחלמה שלא קרתה מעולם.
אלכס אדמנס, פרופ' לפיננסים בלונדון ביזנס סקול, מציג את סיפורה של בל גיבסון כדוגמה להטיית האישוש, אבל הרעיון המעניין שלו הוא שרק בדיקת עובדות לא מספיקה. גם אם הסיפור של גיבסון היה נכון הוא היה לא רלוונטי באותה מידה. למה?
הסיבה לכך, טוען אדמנס, מכונה בענף הסטטיסטיקה הסקה בייסיאנית. כאשר אנחנו בודקים נתונים חדשים לגבי נושא מסוים, אנו בוחנים אותם מול ידע ותיאוריה קיימים. אנו שואלים האם הנתונים תומכים בתיאוריה, אבל במקום זאת שואלים לעתים, האם הנתונים מתאימים לתיאוריה. ההבדל הזה, הוא אומר, נראה לא מהותי, אבל אם הנתונים מתאימים לתיאוריה, אין זה אומר שהם תומכים בתיאוריה. הסיבה היא שאנחנו נוטים לשכוח שהנתונים יכולים להתאים גם לתיאוריות מתחרות. בגלל הטיית האישוש אנחנו אף פעם לא חושבים על תיאוריות מתחרות ובוחרים להגן על התיאוריה שלנו.
איך זה מתבטא בסיפורה של גיבסון? מה שמעניין אותנו הוא האם תזונה נכונה יכולה לרפא סרטן. אבל במקום זאת השאלה שנשאלה היתה האם הסיפור שלה תומך בהנחה שתזונה נכונה יכולה לרפא סרטן, והתשובה היא כן. אם תזונה נכונה יכולה לרפא סרטן, היינו רואים סיפורים כמו של גיבסון. אבל גם אם תזונה נכונה לא יכולה לרפא סרטן, היינו רואים סיפורים כמו של גיבסון. מדובר בסיפורים בודדים של חולים שנרפאו בלי עזרה רפואית רק בגלל שהם לא אובחנו נכון מלכתחילה.
כלומר, אומר אדמנס, הבעיה בסיפור של גיבסון אינה שהוא שקרי. הבעיה היא שהוא רק סיפור אחד. יכולים להיות אלפי סיפורים אחרים שבהם שינוי תזונה לא השפיע על מצב הבריאות, אבל לעולם לא נשמע עליהם. זה כמו שגם אם עישון מזיק לבריאות, עדיין נוכל למצוא מעשן כבד אחד שחי עד גיל 100, וכמו שגם אם חינוך טוב מהווה אינדיקציה להצלחה כלכלית, עדיין נוכל למצוא מולטי-מיליונר אחד שלא למד באוניברסיטה.
עיצרו לפני שאתם משתפים משהו. כמו שנוח לנו לאמץ מידע שמתאים לעמדות שלנו, כך קל לנו גם להפיץ אותו. אבל אם נרצה לשפר את איכות המידע שבידי הציבור, חשוב לשתף רק מידע מהימן ככל הניתן
חלק מההמלצות של אדמנס מוכרות מתחומים שונים. המלצה אחת היא תמיד לחפש נקודות מבט אחרות, להיחשף לאנשים עם דעות מנוגדות. המלצה שנייה היא ליצור סביבה ותרבות שמעודדת מחלוקות, למנות מישהו שיהיה "פרקליט השטן" ויתנגד לרעיונות שלכם. לאמץ עיקרון של "הקשבה כדי להבין ולא כדי לענות". אנחנו יכולים ללמוד רק אם נהיה פתוחים לאפשרות שאנחנו טועים.
המלצה שלישית מתייחסת למנגנון ההפצה והשיתוף: עיצרו לפני שאתם משתפים משהו. כמו שנוח לנו לאמץ מידע שמתאים לעמדות שלנו, כך קל לנו גם להפיץ אותו. אבל אם נרצה לשפר את איכות המידע שבידי הציבור, חשוב לשתף רק מידע מהימן ככל הניתן.
נחזור למשבר ה-7 באוקטובר. לצד מחדל מבצעי טקטי, הוא מוצג גם כתוצאה של קונספציה מדינית אסטרטגית שכשלה. האם נוכחות של "פרקליט השטן" וסביבה שמעודדת מחלוקות היו יכולים למנוע מחדל עצום כזה?
בחינה ראשונית של המשבר הזה מטילה ספק בכך. הבעיה היא שמגוון דעות ודעות מנוגדות הפך לפלטפורמה שדרכה חודרים לחדרי הדיונים גם שקרים, תאוריות קונספירציה וספינים תקשורתיים שמבוססים על שיתוף מידע שקרי. ריבוי אמיתות, הקושי להבחין בין אמת לשקר ומתקפות על "מספרי האמת", כמו מערכות המשפט, האקדמיה והתקשורת – כל אלה משפיעים גם על דרגים מקצועיים. בעידן שבו אין תאוריה מופרכת שלא ניתן למצוא לה עיגון במציאות, קיים קושי גובר לבחון ולהבין את המציאות ולקבל על בסיסה החלטות.
זו הסביבה החדשה שבה פעלו חדרי הביטחון הלאומי בישראל ערב משבר אוקטובר 2023, סביבה שלא היתה קיימת ערב המלחמה באוקטובר 1973 או לפני מתקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001. ברמה לאומית זה מוביל, כפי שאנו רואים, למחדלים שגוררים מלחמות קשות. ברמה ארגונית זה עלול להוביל למשברים חמורים, לעתים קיומיים. לכן, נטרול ההשפעות של הטיית האישוש הוא חשוב אבל לא מספיק.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
