במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Alzheimer's & Dementia', החוקרים בדקו את הקשר בין חדירות מחסום הדם-מוח (BBBp: blood-brain-barrier permeability), אשר נמדדה באמצעות יחס הנוזל המוחי שדרתי/אלבומין בסרום (QAlb: cerebrospinal fluid/serum albumin ratio), לבין התקדמותה של הפרעה קוגניטיבית בקרב עוקבה קלינית.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר תצפית פרוספקטיבי במסגרתו נאספו 334 משתתפים מעוקבת ה-BIODEGMAR. התקדמותה של ההפרעה הקוגניטיבית הוגדרה כעלייה ב-Global Deterioration Scale ו/או בציוני ה-Clinical Dementia Rating. בנוסף, נבדקו הקשרים בין ה-BBBp, דמוגרפיה, ומשתנים קליניים.
מתוצאות החוקרים עולה כי מין זכר, סוכרת ועול צרברווסקולרי נקשרו עם עלייה ב-log-QAlb. בחולים עם הפרעה קוגניטיבית וסקולרית נמצאו רמות ה-log-QAlb הגבוהות ביותר. מבין 273 המשתתפים עם נתוני מעקב תקפים, 154 (56.4%) הראו התקדמות של ההפרעה הקוגניטיבית. עלייה של 8% בסיכון להחמרה קלינית נצפתה עבור כל עלייה של 10% ב-log-QAlb.
החוקרים מסכמים כי תוצאותיהם מצביעות על כך שעלייה ב-BBP בקרב מטופלים הסובלים מהפרעה קוגניטיבית עשויה לתרום להחמרה קלינית. בהמשך לכך, יתכן וזהו עשוי להיות המוקד הפוטנציאלי לפיתוחם של טיפולים ממוקדים. עוד מוסיפים החוקרים כי ה-QAlb עשוי לשמש כסמן ביולוגי יעיל לצורך זיהוי החולים בעלי הפרוגנוזה הגרועה יותר.
מקור: