ישראל במלחמה

סטודנטים לרפואה ולסיעוד שלא גויסו בצו 8 יגויסו למערך הבריאות בשכר

מדובר על גיוס בן חודש בלבד, במסגרתו יוכלו בתיה"ח, הקופות וכן בתי אבות, מד"א ואחרים להסתייע בסטודנטים | מומחה למדיניות בריאות: "מערכת הבריאות מתפקדת ביעילות מרשימה על אף העומס והמצוקה"

טיפול בפצועים שנפגעו מנפילת טיל באשקלון. צילום: דוברות ביה"ח ברזילי

סטודנטים לרפואה ולסיעוד שלא גויסו בצו 8 ייקראו להצטרף למערך הבריאות בשכר ולפרק זמן מוגבל. משרד הבריאות הקים חמ"ל המאגד מתנדבים בעלי הכשרה מקצועית והיוזמה לגיוס סטודנטים לרפואה, לסיעוד ולמקצועות הבריאות היא חלק מהנסיונות לעבות את מערך כוח האדם, מתוך הבנה שהצרכים שעלו בעקבות הלחימה ימשיכו ויתקיימו לפרק זמן ארוך.

בינתיים, גובש מסמך המאגד את הצרכים והסמכויות שיוענקו למגויסים למערכת. בשלב זה מדובר על גיוס בן חודש בלבד ובמסגרתו יוכלו בתי החולים, קופות החולים וכן ארגונים דוגמת בתי אבות, מד"א ואחרים לגייס סטודנטים לעד 180 שעות בחודש.

יותר מ-2,500 פצועים פונו בשלושת הימים הראשונים לבתי החולים ולכל הדעות מדובר בעומס בלתי רגיל. הבוקר (ג') מאושפזים בבתי החולים בישראל 544 פצועים, מהם שלושה במצב אנוש, 126 במצב קשה, 192 - בינוני ו-223 קל.

"היו בתקופות מלחמה בעבר מצבים שבהם גויסו סטודנטים בשלבי הכשרה שונים לתפקידים שלא דורשים מיומנות או הכשרה מקצועית מיוחדת", אומר ד״ר עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט. "כוח האדם שגויס גם אז היה בשלבי הכשרה והוא נועד לסיוע בפעילויות טכניות במערכת הבריאות, כמו עבודות של סניטר ואני מעריך שיעשו זאת גם כעת, ייתכן שדרך בתי הספר לרפואה, למקצועות הבריאות ולסיעוד. מצד שני, יש לזכור שמדובר בחבר'ה צעירים שרבים מהם מגויסים ולכן טרם ברור מה הם סדרי הגודל שניתן לרתום למהלך זה".

בהתייחסו לעומס על המערכת, אומר ניב-יגודה כי "בימים של כאוס שבו מרבית הרשויות לא מתפקדות, מערכת הבריאות היא אי של יציבות בתוך הים הכאוטי. בזכות המסירות והמחייבות של כוח האדם שהתגייס ומתפעל את המערך המורכב, מערכת הבריאות מספקת מענה ופועלת בצורה מיומנת יותר מהמערכות האחרות. כל מערכת בריאות, טובה ככל שתהיה, תתקשה להתמודד עם תרחישים דוגמת זה שאנו עוברים בימים אלה. כך עלה החשש בתקופת הקורונה, האם המערכת תוכל להתמודד עם התרחישים השונים, חשש שלשמחת כולם נותר על הנייר בלבד".

לדברי ניב-יגודה, "מאז שבת הגיעו לבתי החולים כמויות אדירות של פצועים וידעו לנתב אותם, וכבר שמעתי שהיתה על כך ביקורת, אך זו חוכמה שבדיעבד ובכל מקרה, גם אם המערכת תפקדה יותר טוב או פחות טוב, בסופו של יום היא תפקדה ביעילות מרשימה וזה לזכותה, במיוחד ולמרות המצוקה שהיא חווה הרבה שנים ומתריעים עליה רבות".

ניב-יגודה מדגיש כי "חשוב לומר לציבור שהמערכת לא תקרוס או תיעלם מחר בבוקר והציבור שזקוק לשירות רפואי ימשיך לקבל את המיטב. עם זאת, המשמעות של אירוע בסדר גודל כזה היא ירידה באיכות הטיפול והנזק המשני, ולמי שמקבל טיפול אלקטיבי, המשמעות היא שהטיפול נדחה. זה עוד חלק מהנזקים המשניים. האדם שהגיע מהשטח יקבל טיפול והאדם שחיכה שמונה חודשים לניתוח אלקטיבי יצטרך להמשיך לחכות".

בהתייחסות לשחיקה אמר ד"ר ניב-יגודה שעיקר העומס יהיה על מערך בריאות הנפש. "לצד זה שהמשרד יצטרך לפתח מענה לצוותים הנחשפים למראות קשים, בעוד פרק זמן, לאחר שהאירוע יסתיים, יהיה פה צונאמי של תחלואה בתחום בריאות הנפש. מערך בריאות הנפש, שגם קודם לאירוע לא הצליח להתגבר על הביקוש שהתעורר בשנות המגיפה, הולך לחוות צונאמי של מטופלים, בעיקר שיעור גבוה של התושבים בעוטף, וגם מי שלא היה שם וחווה את האירוע הקשה דרך אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות".

נושאים קשורים:  מערכת הבריאות,  עו"ד עדי-ניב יגודה,  חדשות,  סטודנטים לרפואה,  סטודנטים לסיעוד,  בריאות הנפש,  ישראל במלחמה
תגובות