גורמי הסיכון לסרטן שד בנשים אחרי גיל המעבר כוללים היסטוריה משפחתית, טיפול בתחליפי הורמונים, הופעת וסת בגיל מוקדם ועלייה במדד מסת הגוף (BMI). אחד מגורמי הסיכון שניתנים לשינוי הוא רמת הכושר הגופני. מחקרים קודמים הראו כי פעילות גופנית בינונית עד נמרצת קשורה בסיכון נמוך יותר לסרטן שד, במיוחד בנשים אחרי גיל המעבר.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Sports Medicine ביקשו לבחון את הקשר בין סיבולת לב-ריאה להיארעות סרטן שד חודרני בנשים לאחר גיל המעבר. סיבולת לב-ריאה מתייחסת ליכולת של מערכת הנשימה ומחזור הדם של הגוף לספק חמצן לשרירי השלד במהלך פעילות גופנית מתמשכת. ככל שהכושר הגופני גבוה יותר, מערכת הנשימה ומחזור הדם יוכלו לספק חמצן במשך זמן רב יותר במהלך פעילות אירובית.
החוקרים בדקו נתונים של 17,840 נשים בגיל חציוני 60 (ללא סרטן שד) מתוך ביו-בנק בבריטניה, אשר אסף נתונים באמצעות שאלונים על אודות מצב סוציו-דמוגרפי, מצב בריאותי ואורח חיים. סיבולת לב-ריאה נמדדה באמצעות מבחן אופניים.
במהלך מעקב חציוני של 11 שנים אירעו 529 מקרים של סרטן שד חודרני, 1,623 מחלות שלא כללו סרטן שד ו-241 מקרי מוות. סיבולת לב-ריאה גבוהה היתה קשורה בסיכון נמוך ב-24% לחלות בסרטן שד, אך נראה כי אחוזי השומן וה-BMI השפיעו על כך - הסיכון הנמוך ביותר לסרטן שד נמצא רק בקרב נשים שסווגו כסובלות מעודף משקל/ השמנה (BMI של 25 או יותר) או בעלות אחוז שומן גבוה מ-20%.
מסקנת החוקרים היתה כי סיבולת לב-ריאה גבוהה יותר עשויה להיות גורם מגן מפני סרטן השד בנשים לאחר גיל המעבר הסובלות מעודף משקל או השמנה, או בעלות אחוז שומן גבוה יותר.
המחקר תורגם והונגש על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.