"אף בינה מלאכותית אינה יכולה ללמוד את אמנות הרפואה" - זו כותרתה של כתבה שפורסמה לאחרונה במגזין TIMES, הסוקרת לעומק את היתרונות והחסרונות של שימוש בטכנולוגיה לתקשורת עם מטופלים במערכת הבריאות. הכתבה מתמקדת בעיקר בצ'טבוטים ובבינה מלאכותית, שהשימוש בהם עולה ככל שהעומס על הרופאים ועל ספקים של שירותי בריאות גובר, זאת תוך שימוש בדוגמאות ובמובאות ממחקרים רבים להוכחת הטענות.
הכתבה נפתחת בתיאור מקרה, לא רחוק מהמציאות בימינו: "בת 49 מבחינה בדימום נרתיקי לא צפוי ומטריד ומתקשרת לרופא המשפחה הוותיק שלה. להפתעתה, על הקו, במקום המזכירה הוותיקה שהכירה אותה היטב ונהגה לקבוע לה פגישות או להעביר את השיחה לרופא, היתה פלטפורמה של בינה מלאכותית. התברר שהמזכירה הוחלפה במערכת חדשה ויקרה, המבוססת על בינה מלאכותית. השיחה מתחילה ברשימה ארוכה של הנחיות. כשהיא מקישה על מקש 0 כדי לקבל מענה אנושי, נאמר לה שהפגישה הפנויה הבאה היא בעוד תשעה שבועות. היא מנתקת ומחייגה מחדש כדי לדון בבעיה שלה ומקבלת תשובה מקול נעים, שנשמע כמעט כמו אדם אמיתי המבקש ממנה לתאר את הבעיה שלה ובסופו של דבר היא מקבלת תגובה ארוכה עם אפשרויות להסבר ביחס לדימום.
המטופלת מאבדת את הסבלנות ובוחרת בדרך הישנה והטובה - היא מגיע למשרד הרופא. לאחר בדיקה קצרה בקליניקה, הרופא המודאג מזמין בדיקת CT בעזרת המתזמן החכם שמשתמש באלגוריתם טריאז' מורכב, כדי לקבוע עבור המטופלת בדיקת הדמיה בתוך יום-יומיים. לאחר מכן היא מקבלת את תוצאות סריקת ה-CT במייל ושוב עוברת דרך מערכת המתזמן האוטומטי כדי להזמין תור לניתוח, שנבדק שוב על סמך דחיפות רפואית. בלילה שלפני הניתוח, מערכת ההרדמה הטרום ניתוחית מתקשרת אוטומטית ושואלת אותה עשרות שאלות כשהיא עוברת במבוך של תפריטים שונים, המסתיים בהנחיות ארוכות לגבי אכילה, שתייה וטיפול טרום ניתוחי. למותר לציין שהתכנית לא מספקת למטופלת כלים לטיפול בחששותיה ביחס להרדמה.
ביום הניתוח הכל נעשה יעיל יותר בזכות מערכות חדשות מבוססות בינה מלאכותית. לצוות בחדר הניתוח יש כבר את ההיסטוריה הרפואית שלה בתיעוד האלקטרוני והיא מוכנסת מיד לחדר הניתוח ללא צורך להיפגש עם הרופא המרדים או המנתח. בתום הניתוח המוצלח היא חוזרת הביתה וארבעה ימים לאחר מכן היא מקבלת מייל עם הנחיות להתקשר למספר ולהשתמש בקוד בן שש ספרות כדי לקבל מידע על תוצאות הביופסיה של השחלות. היא לא תצטרך לבזבז זמן לנסיעה לרופא או לשבת ממושכות בחדר ההמתנה עד לתור שלה. במקום כל זה, קול בינה מלאכותית שנוצרה על ידי מחשב מודיע לה שיש לה סרטן שחלות בדרגה גבוהה עם גרורות.
מיד בהמשך קבלת האבחון, הפלטפורמה מפנה אותה אוטומטית לקו שבו קול בינה מלאכותית רך ורחום מסביר לה את הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול השונות שלה בהתבסס על המחקר העדכני ביותר. האישה נשברת ושומטת את הטלפון בבכי. אין מי שינחם אותה, שלא לדבר על לענות על שאלותיה האינסופיות.
האם זהו תרחיש אימה עתידי עבור חולים במערכות הבריאות או מציאות שמכתיב מצב של מחסור מתמשך ברופאים, עלויות רפואיות מרקיעות שחקים וטעויות אנוש רפואיות? האם מציאות כזו תשפר את בריאות המטופל ותצמצם את המכשולים בגישה לטיפול, או שתיצור חוסר שביעות רצון במסגרת שירותי הבריאות?
במאמר של כתבת הבריאות של הניו יורק טיימס, ג'ינה קולטה, נרמז כי עתיד שכזה, הכולל מפגש מסויט של חולה עם פרדיגמת טיפול טכנולוגית מבוססת טכנולוגיית AI, אולי אינו כה רחוק.
העומס מכתיב את הקצב - כך מסייעת הטכנולוגיה להפחית שחיקה
העומס על מערכת הבריאות ועל הרופאים שנדרשים גם למשימות ביורוקרטיות מייגעות כחלק ניכר מהעבודה הוא זה הפוגעים בטיפול ישיר, פנים אל פנים עם חולים. מחקר שפורסם ב-JAMA Internal Medicine מצא כי ככל שהדרישות מהרופאים גדלות והשחיקה שלהם גוברת, עזרה מבינה מלאכותית עשויה להיות רבת ערך בכתיבת הערות שגרתיות או בניסוח תגובות למספר אדיר של הודעות אלקטרוניות ממטופלים. ה"טיימס" קורא לממסד הרפואי לקבוע כיצד ניתן לתעדף את הקשר האנושי בין רופאים ומטופלים תוך ניצול הבינה המלאכותית.
ככלל, נראה כי אופטימיות זהירה מאפיינת רופאים ביחס לפוטנציאל של בינה מלאכותית להפוך לחלק ממערך הכלים שיקדמו תקשורת יעילה יותר בין מטופלים לספקי שירותי בריאות. אין ספק שהטכנולוגיה נשמעת מבטיחה, שכן התקשורת בתחום הבריאות נחשבת למורכבת ולא נגישה לציבור שאינו מהתחום המדעי. שימוש בבינה מלאכותית להעברת המלצות רפואיות ומידע מספרות רפואית לציבור יכול להיות בעל ערך כפי שעולה מהמחקר הזה. בינה מלאכותית תסייע רבות לאנשי מקצוע עסוקים בשירותי בריאות בכתיבת מיילים, בעיון ברשומות רפואיות ובאספקת אישורים למטופלים. יתרה מכך, בינה מלאכותית עשויה לעזור במענה לשאלות המגיעות לרופאים במצבים יומיומיים וגם במענה לשאלות "מיותרות". הפוטנציאל לצמצום הזמן המושקע במשימות המובילות לכעס, לתסכול ובסופו של דבר לשחיקה, הוא לכן בעל ערך רב. בנוסף, ההערכה היא כי עלויות הניהול עשויות לרדת ביותר מ-35%.
ועוד דבר, הידע הרפואי גדל באופן אקספוננציאלי, וזה כשלעצמו מהווה מעמסה לרופאים שצריכים להישאר מעודכנים בכל ההתקדמות הרפואית ולשמור את הידע המפורט בזכרונם. גם בינה מלאכותית וגם רובוטיקה יהיו יעילים יותר בקטלוג ידע רפואי המשתנה ללא הרף, מה שיתמוך בניהול התקשורת מול מטופלים בעוד שהרופאים יוכלו לטפח את היחס האנושי וטיפול אמפתי במטופלים.
אף טכנולוגיה לא תחליף יחס אנושי
עם זאת ועל אף היתרונות שמספק השימוש בבינה מלאכותית ברפואה, וכפי שנטען בכתבת ה"טיימס", הדרך היעילה ביותר להחזיר את האמפתיה והחמלה כאבן היסוד לתקשורת בין רופאים למטופלים אינה באמצעות מודלים או מסגרת המוצעת על ידי בינה מלאכותית או צ'טבוטים. "עיסוק ברפואה הוא אמנות ששום טכנולוגיה אינה יכולה להחליפה. אין חולק שאינטראקציה אנושית עם רופא הכרחית כשמתמודדים עם מטופלים. שביעות רצון המטופלים וקבלת החלטות משותפת ימשיכו להישען במידה רבה על ההבנה הזו. רפואה היא מקצוע שדורש חמלה, ביטחון, והכי חשוב, אמפתיה, שנלמדת ומועברת בצורה הטובה ביותר בצורה של הוראה ליד המיטה, על ידי בני אדם, לא צ'טבוטים ולא בינה מלאכותית", נכתב.
הכתבת מביאה כדוגמה גם את תחום הכשרת רופאים צעירים ליד מיטת החולה. הוראה ליד המיטה היתה אמנות שבוצעה על ידי התבוננות והקשבה קפדנית, תוך תשומת לב מיוחדת למבע העיניים ולשפת הגוף של המטופל. הרופאים הבכירים העבירו לתלמידיהם את הדרכים הבלתי כתובות המבטאות דאגה ואמפתיה למטופלים, דרכי טיפול שמחירן לא יסולא בפז. לאינטראקציה אנושית זו השלכות מוכחות על שביעות רצון המטופל, על המוטיבציה שלו ועל עמידה בהמלצות הטיפול.
בסופו של דבר, אינטראקציות אנושיות אינן ניתנות להעברה לבינה מלאכותית או לצ'טבוטים. נכון, עם ההתקדמות הטכנולוגית בכלל וצמיחת טכנולוגיית ה-AI בפרט, אנשי מקצוע בתחום הבריאות צריכים להיות פתוחים ולאמץ את יתרונותיהן, אך עם זאת עליהם להישאר נאמנים גם לערכיהם ולשבועה שנשבעו לשרת את מטופליהם. שמירה על סטנדרטים מקצועיים אלה דורשת הקפדה יתרה על טיפול אנושי ועל המשך פיתוח מיומנויות תקשורת מיטבית בין הרופאים למטופליהם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
