בעבר הודגם קשר בין המיקרוביוטה של המעי לבין מחלה טרשתית, אך לא ברור מה הקשר בין המיקרוביוטה לבין טרשת עורקים כליליים לא תסמינית. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין המיקרוביוטה של המעי לבין מדדים מבוססי טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT) של טרשת עורקים כליליים, ולבחון את המתאם הקליני.
עוד בעניין דומה
במחקר חתך זה נכללו 8,973 נבדקים (בגילאי 50-65 שנים) ללא מחלה טרשתית מובהקת, מתוך מחקר מבוסס אוכלוסין בשם SCAPIS (Swedish Cardiopulmonary Bioimage Study). טרשת בעורקים הכליליים נמדדה בעזרת ציון סידן בעורק כלילי ובעזרת CT אנגיוגרפיה של הכלים הכליליים. החוקרים בחנו את כמות, מגוון ותפקוד חיידקי המעי בעזרת מודלים מתוקננים לרגרסייה רב-משתנית עבור גורמי סיכון קרדיווסקולריים. זנים שנמצאו קשורים להתפתחות טרשת עורקים נבחנו עבור מתאם עם סמני דלקת, מטבוליטים וזנים דומים ברוק.
גילם הממוצע של הנבדקים במחקר עמד על 57.4 שנים, 53.7% מהן היו נשים. תוצאות המחקר הדגימו כי עבור 40.3% מהנבדקים נצפתה הסתיידות של כלי דם כליליים, 5.4% הדגימו אף היצרות של מעל 50% בעורק כלילי אחד לפחות. זוהו 64 זני חיידקים המקושרים לציון סידן גבוה בעורקים כליליים, ללא קשר לגורמי סיכון קרדיווסקולריים ידועים. הקשר המשמעותי ביותר נמצא עבור סטרפטוקוקוס אנגיוזוס וסטרפטוקוקוס אוראליס (תת-זן אורליס) [p<0.00005]. הקשר בין הזנים הללו לבין מדדים מבוססי CT אנגיוגרפיה היה זהה. מבין 64 זנים המקושרים להתפתחות טרשת עורקים, 19 זנים, וביניהם סטרפטוקוקים וחיידקים נוספים הנפוצים בחלל הפה, נמצאו קשורים לרמות גבוהות של חלבון C תגובתי (C-Reactive Protein - CRP) בפלסמה, ו-16 זנים נמצאו קשורים לעליה בספירת הנויטרופילים. חיידקי מעי המצויים גם בחלל הפה נמצאו קשורים, בקשר שלילי, לרמות בפלסמה של אינדול פרופיונאט ובקשר חיובי לרמות בפלסמה של חומצות מרה שניוניות ואימידזול פרופיונאט. חמישה זנים, מהם שלושה זני סטרפטוקוק, שנמצאו במעי וברוק נמצאו קשורים במחקר Malmö Offspring Dental Study לירידה בבריאות השן. התפקוד הפוטנציאלי של חיידקים בחיזור דיסימילטורי של חנקנים, בטא-אוקסידציה אנארובית של חומצות שומן ופירוק חומצות אמינו נמצאו קשורים לעליה בציוני הסידן בעורקים הכליליים.
מסקנת החוקרים הייתה כי ישנו קשר בין הרכב המיקרוביוטה, המתאפיין בריבוי חיידקים מזן הסטרפטוקוק ושאר חיידקים הנפוצים בחלל הפה, לבין התפתחות של טרשת עורקים כליליים ועליה מערכתית בסמנים דלקתיים. כעת יש לבצע מחקרים ניסוניים ואורכיים על מנת לבחון את ההשלכות האפשריות של המרכיב החיידקי הקשור בהתפתחות טרשת עורקים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
