"מערכת הבריאות בישראל אינה תחת איום" - זוהי כותרת מאמר תגובה של שר הבריאות משה ארבל, שפורסמה ביום ו' האחרון בכתב העת הנחשב The Lancet. המאמר הוא תגובה לכתבה שפורסמה בכתב העת לפני כחודש בנושא "התיקון המשפטי של ישראל: איום על הבריאות בכל החלטה של מדיניות".
עוד בעניין דומה
"העניין כמעט ולא קשור לנושאי בריאות - זהו עניין פוליטי ומשפטי", משיב השר ארבל לכותבי המאמר ד"ר שלי קמין-פרידמן, ממכון זולת לשוויון וזכויות אדם, פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ׳ אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' י. טוני יאנג (Y. Tony Yang), מומחה למדיניות בריאות מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
בתגובה כתבו מחברי המאמר: "אנו מאמינים למחויבות השר ארבל לבריאות, אך תמיד יש צורך במערכת שמבטיחה קבלת החלטות המתחשבות בשיקולי בריאות, באיזונים ובלמים לרבות ביקורת שיפוטית. לצערנו, אנו נתקלים במגמה של דריסת המקצוענות והמומחיות הרפואית שמשמעותה קבלת החלטות בלתי סבירות באופן קיצוני ופגיעה ישירה בבריאות הציבור ובערכי הרפואה".
השר התייחס לפסיקות בג"צ בנושאים בריאותיים, דוגמת מיסוי על טבק, חלוקת תלושי מזון, ביטול המיסוי על משקאות ממותקים ועוד, שהוזכרו כדוגמאות במאמר של קמין-פרידמן ועמיתיה והסביר כי אין לעילת הסבירות נגיעה לפסיקות אלו.
את הטיעון שלו ביסס השר בעיקר על דוגמה אחת של אי כהונתו של אריה דרעי כשר, וכך כתב השר ארבל: "החלטת הכנסת לרסן את סמכויות בתי המשפט בנוגע לחוסר הסבירות של החלטות הקבינט נולדה מהחלטות קיצוניות של מערכת שיפוט אקטיביסטית מדי. דוגמה לכך היא החלטת בית המשפט מ-2023 לפטר את אריה דרעי מתפקידו הרשמי כשר הבריאות ושר הפנים. דרעי, חבר כנסת ושר ותיק בעל עשרות שנים בתפקיד, הוא שר הבריאות המנוסה ביותר מזה שנים רבות. הוא דרש במיוחד את משרד הבריאות במהלך המשא ומתן להרכבת הממשלה הנוכחית, ורתם את השפעתו להשגת תקציבים ורפורמות חסרות תקדים במערכת הבריאות בישראל.
"נסיבות אלו", כותב ארבל, "לא נבחנו כשבית המשפט העליון קבע כי החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את דרעי לשר, החלטה שאושרה בכנסת, אינה סבירה – פיטורים שנקבעו רק על ידי החלטות בית המשפט ולא על ידי המחוקק. דוגמה זו מראה הן את רמת המעורבות בעולם הפוליטי והן את ההחלטות הפוליטיות בנושאים פרסונליים שמציג בית המשפט, והן את חוסר הדאגה לשיקולי בריאות ושוויון כפי שעלה מהחלטה לא לכלול בתי ספר חרדיים בתכנית המזון של משרד החינוך בבתי הספר היסודיים ובכך להפלות ילדים בהבטחת זכויות יסוד על בסיס החלטות הוריהם ושייכותם הדתית".
השר הוסיף וציין כי החלטת שר האוצר לבטל את המס על משקאות ממותקים וחלוקת תלושי המזון של ממשלת ישראל נותרו על כנן, גם כשהותר לבית המשפט לבחון את סבירות ההחלטות. "מקרים אלה אינם דוגמה טובה לחשיבות הפיקוח השיפוטי", כתב.
השר ארבל סיכם כי "הדיון בעניין התיקון לחוק יסוד: הרשות השופטת הוא דיון משפטי ופוליטי חשוב ואינו דיון על בריאות הציבור. מיליונים הצביעו למפלגות הקואליציה ותמכו ברפורמות השיפוטיות - מה שמעיד שהם אינם מודאגים מההשפעות האפשריות של התיקון על בריאותם. כשר הבריאות, וללא קשר לרפורמות השיפוטיות, חובתי היא להבטיח טיפול רפואי הולם לכולם, ללא הבדל אמונה, מין ולאום, ולקדם את גישת הבריאות בכל המדיניות, תוך שימוש בסמכויותיי כשר הבריאות ושר הפנים. אני בטוח שמערכת הבריאות הישראלית המצטיינת תישאר כזו גם בעתיד הנראה לעין, הודות לאנשי הרפואה המצוינים, הרופאים, האחיות וההנהגה המקצועית של הנהלת המשרד והנהלת המשרד", סיכם.
בתגובה הזדרזו כותבי המאמר וציינו כי בעוד שהם שמחים על מחויבות השר לשוויון בבריאות ובמדיניות, "בפועל, יש לצערנו חוסר הבנה של הסכנות החמורות שניצבות בפנינו".
"בריאות", הדגישו "הינה זכות חיובי המצריכה החלטות אופרטיביות המתקבלות במקרים רבים על ידי פוליטיקאים. החלטות בעלת השפעה מכרעת על בריאות הציבור, כדוגמת הקריטריונים לחלוקת תווי מזון או ביטול מס שתיה מתוקה, שהם רק חלק מהדוגמאות להחלטות שהתקבלו בידי שרים. חקיקה והבנת התהליכים החברתיים והפוליטיים אינם נפרדים מבריאות הציבור והם חלק מהכשרה של כל העוסקים במדיניות בריאות, בתוך משרד הבריאות ובמערכת הבריאות ומחוצה לה".
הכותבים מדגישים כי אינם רגועים לגבי הפגיעה בהגנה על בריאות הציבור והזכירו למשל את הזכות לטיפול רפואי של פליטים מאוקראינה שנשללה לאחרונה והוחזרה רק לאחר עתירה לבית המשפט העליון. "ביטול עילת הסבירות פוגע פגיעה אנושה בהגנה על הזכות לבריאות של כל ישראלי, כפי שהודגם גם בתשובתה של היועצת המשפטית לממשלה ובעתירה של ההסתדרות הרפואית וכפי שנתמך על ידי מומחים וארגונים בינלאומיים", כתבו והזכירו כי את הקשר בין בריאות הציבור למערכת הפוליטית והמשפטית, כפי שמעידים גם ארגוני הבריאות המובילים בעולם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
