מחקרים

ההשפעות המטבוליות של PPARα ciprofibrate בקרב גברים עם עמידות לאינסולין

ממחקר אשר פורסם לאחרונה עולה כי PPARα ciprofibrate מגביר את הצטברות השומנים בכבד ללא שיפור ברגישות לאינסולין

09.09.2023, 17:13
תאי שומן חום. אילוסטרציה

תנגודת לאינסולין מאופיינת בהצטברות שומן אקטופי, דבר המוביל לפגיעה בתפקוד הדיאסטולי של הלב ולמחלת כבד שומני לא אלכוהולי. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Obesity, ביקשו החוקרים לקבוע האם לטיפול עם PPARα receptor-agonist ciprofibrate יש השפעות ישירות על חילוף החומרים הלבבי והכבדי, והאם טיפול זה יכול לשפר את הרגישות לאינסולין ותפקוד הלב בקרב נבדקים עם עמידות לאינסולין.

המחקר הנוכחי בוצע במתכונת כפולת סמיות, וכלל סך של 10 מתנדבים גברים עם עמידות לאינסולין. הנבדקים קיבלו 100 מ"ג/יום של ציפרופיברט ואינבו במשך 5 שבועות. קצב חילוף החומרים של גלוקוז המעורר ע"י אינסולין (metabolic rate of glucose – Mrgluc), נמדד באמצעות טומוגרפיה דינמית של פליטת 18F-fluorodeoxyglucose-positron. בנוסף, נמדדו תפקוד הלב, רגישות לאינסולין בכל הגוף, תכולת שומנים תוך-כבדית, ביטוי גנים בשרירי השלד, לחץ דם 24 שעות ומטבוליזם.

תוצאות המחקר הדגימו כי רגישות לאינסולין בכל הגוף, אנרגיית חילוף החומרים והרכב הגוף לא השתנו לאחר טיפול עם ציפרופיברט. טיפול עם ציפרופיברט הפחית את MRgluc של הכבד (בגירוי אינסולין) והעלה את תכולת השומנים בכבד. MRgluc נטו של שריר הלב נטה לרדת לאחר טיפול בציפרופיברט, אך לטיפול בציפרופיברטים לא הייתה השפעה על תפקוד הלב ומצב אנרגיית הלב. בנוסף, לא נמצאו שינויים בביטוי הגנים הקשור ל-PPAR בשריר.

מתוצאות אלו עולה כי טיפול עם ציפרופיברט מגביר את הצטברות השומנים בכבד ומוריד את MRgluc, זאת מבלי להשפיע על הרגישות לאינסולין בכל הגוף. יתרה מזאת, פרמטרים של תפקוד הלב או מצב אנרגיית הלב לא השתנו בטיפול עם ציפרופיברט.

מקור:

de Wit-Verheggen, VHW, Vanweert, F, Raiko, J, et al. The tissue-specific metabolic effects of the PPARα agonist ciprofibrate in insulin-resistant male individuals: a double-blind, randomized, placebo-controlled crossover study. Obesity (Silver Spring). 2023; 1-12. doi:10.1002/oby.23874

נושאים קשורים:  מחקרים,  ציפרופיברט,  שומן אקטופי,  תנגודת לאינסולין,  מטבוליזם
תגובות