דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה ממנה סובלים כ-24.5 מיליון אנשים ברחבי העולם. המחלה נקשרת עם סיכון מוגבר לסרטן, אך המידה שבה הסיכונים שנצפו קשורים לפתופיזיולוגיה של המחלה או לטיפולים בה אינה ברורה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'International journal of cancer', החוקרים אספו נתוני תביעות ביטוח בריאות בארצות הברית, אשר כללו בסך הכל 85.97 מיליון מטופלים לאורך תקופה של 8 שנים. מתוך הנתונים זוהו 92,864 חולים אשר בעת אבחנתם עם RA היו ללא אבחנה של מחלת הסרטן. לאחר מכן, החוקרים ערכו התאמה בין 68,415 מהחולים הללו לבין משתתפים שהיו ללא RA. ההתאמה נערכה לפי מין, מוצא אתני, גיל, והסקות בנוגע למצבם הבריאותי והכלכלי של המטופלים, ובאמצעותה החוקרים ערכו השוואה בין המשתתפים בנוגע לסיכונים שלהם לפתח סרטן מכל סוג.
מתוצאות החוקרים עולה כי בתקופה של עד 12 חודשים לאחר שאבחנו כחולי RA, החולים היו בסיכון גבוה פי 1.21 (רווח בר-סמך של 95% 1.14, 1.29) לפתח סרטן מכל סוג, בהשוואה לנבדקים התואמים להם ללא RA. בפרט, נמצא כי הסיכון להתפתחות של לימפומה גבוה פי 2.08 (רווח בר-סמך של 95%, [1.67, 2.58]) בקבוצת ה-RA, והסיכון לפתח סרטן ריאות היה גבוה פי 1.69 (רווח בר-סמך של 95%, [1.32, 2.13]).
כמו כן, החוקרים זיהו את חמש התרופות הנפוצות ביותר בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, ומבחן log-rank הדגים כי אף אחת מהן אינה נקשרה עם סיכון מוגבר לסרטן בהשוואה לחולי RA שאינם מטופלים עם אותה תרופה ספציפית.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שהפתופיזיולוגיה של דלקת מפרקים שגרונית, ולא הטיפולים שלה, מעורבת בהתפתחות עתידית של מחלת הסרטן. החוקרים מציינים כי שיטת המחקר שלהם ניתנת להרחבה על מנת לערוך בדיקות עתידיות בנוגע לקשרים בין תרופות, מחלות ותחלואה נלוות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
