חדשות

בתיה"ח העצמאיים: "משבר תקציבי חמור מאיים על פעילותינו"

לא רק בבתיה"ח הממשלתיים מתלוננים על מצוקה תקציבית חמורה - גם מנהלי בתי החולים העצמאיים פנו לשרי הבריאות והאוצר ומתריעים: "קיים איום ממשי על יכולתנו להמשיך ולספק שירותים רפואיים חיוניים"

המרכז הרפואי שערי צדק. אחד משבעת בתי החולים העצמאיים. צילום: אורי לנץ/ פלאש 90צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

מנהלי בתי החולים העצמאיים מתריעים במכתב לשרים ומנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר כי משבר תקציבי מאיים גם על מוסדותיהם: "מצוקה תקציבית חמורה. סכנה ממשית לאספקה הסדירה של תרופות וציוד חיוני", כתבו.

כזכור, רק לפני פחות משבוע נשלח מכתב דומה לראש הממשלה בנימין נתניהו מאת עשרת מנהלי בתי החולים הממשלתיים. ביום ה' האחרון שלחו שבעת מנהלי בתי החולים העצמאיים - הדסה ושערי צדק בירושלים, לניאדו בנתניה, מעייני הישועה בבני ברק ושלושת בתי החולים בנצרת, האנגלי, הצרפתי והמשפחה הקדושה - אזהרה דומה, עם העתק לראש הממשלה. במכתב כתבו כי הם מיישרים קו עם מנהלי בתי החולים הממשלתיים ביחס לחומרת המצוקות ופירטו את הגורמים לכך.

בין השאר הזכירו את חוק ההתייעלות הכלכלית משנת 2021 ואת מנגנון התחשבנות בין קופות חולים לבתי חולים שקבע לראשונה מנגנון של תקצוב משלים ישיר לכלל בתיה"ח, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל.

מנהלי בתי החולים מציינים כי "מעבר לכך שהסכום שנקבע נמוך מהותית מהצרכים האמיתיים של בתי החולים ומהגירעון שהמדינה יוצרת דרך הפחתת מחירים שרירותית של כ-20% (שמגיע ליותר מחמישה מיליארד שקל בשנה על פי דו"חות מבקר המדינה), מנגנון התמיכה שנקבע לוקה בחסר גם בהיבטים קריטיים נוספים". היבטים אלה כוללים, בין השאר, את אי הצמדת התקצוב המשלים לגידול בביקוש לשירותים הרפואיים בשל הגידול באוכלוסיה ועליית המחירים. את שחיקת התקצוב המשלים הם מעריכים בסכום של כ-300 מיליון שקל משנת 2022 ועד היום.

המנהלים מציינים כי הם אינם יכולים לשלם לעובדים תוספות שכר בזמן כיוון שהפיצוי שהם מקבלים לא נעשה במקביל להתייקרויות אלא לאחר מכן וזה "משפיע מאד לרעה על יחסי העבודה ועל רמת השחיקה של עובדי בתי החולים הציבוריים-עצמאיים".

מנהלי בתי החולים העצמאיים מעריכים את השחיקה של אי פיצוי על דמוגרפיה מלאה בכ-240 מיליון שקל ומוסיפים כי בנוסף לתחלואי כלל מערכת האשפוז הם מתמודדים עם  בעיות ייחודיות לבתי החולים הציבוריים-עצמאיים ובין השאר עם בעיית תזרים: "בהעדר חשבון חשכ"ל, שמאפשר לבית חולים ממשלתי לשלם משכורות וספקים גם כשהמימון מתקבל באיחור, וגם לא כספי סל שקופת החולים מקבלת בתחילת כל חודש, מול המימון השוטף האמור, בית חולים ציבורי-עצמאי מתקיים מהכנסותיו בלבד ואלו מתקבלות מקופות החולים לפי תנאי אשראי שקבעה המדינה, של שוטף +60. הסדר המאלץ אותנו לשאת בהוצאות מימון של עשרות מיליוני ש"ח מדי שנה".

עוד ציינו כי עלויות הרכש שלהן יקרות יותר בשל חוסר אפשרות רגולטורית לרכש משותף או מכרזים וכי בהיותם מערכות עצמאיות ולא רשת, נפגעת יכולתם לחלוק בהוצאות שוטפות כמו מערכות מחשוב מרכזיות בעלות של מעל מאה מיליון שקל בשנה. לטענתם, המשך שחיקת מקורות המימון של בתי החולים ובכללם התמיכה הממשלתית, שהתגברה משמעותית ב-2023 עם הסכמי השכר החריגים והאינפלציה המצטברת, מחריפים את המשבר התקציבי.

"המשמעות היא איום ממשי על יכולתנו להמשיך ולספק שירותים רפואיים חיוניים לציבור וחלילה אף פגיעה בבטיחות המטופלים. לצערנו, מצב זה צפוי להחמיר בשנים הבאות", מסכמים מנהלי בית החולים העצמאיים ומפצירים לשרי הבריאות והאוצר לאפשר להם לשטוח את טענותיהם בפגישה אם המצב לא יתוקן.

נושאים קשורים:  בתי חולים עצמאיים,  משרד האוצר,  משרד הבריאות,  מצוקה תקציבית,  חדשות
תגובות