חדשות

השפעת רפורמת יציב: המחסור החמור ברופאים מרדימים צפוי להחריף

כבר עתה חסרים בישראל מעל 100 רופאים מרדימים ועם ההחלטה לא לאפשר לבוגרי בתי ספר לרפואה מסוימים בחו"ל להצטרף לכוח העבודה, לצד קיצור התורנויות, יהיה קושי לאייש את חדרי הניתוח ברופאים מרדימים

הרדמה. כ-22.6% מהרופאים המרדימים בישראל יגיעו לגיל הפרישה בעשור הקרוב. צילום: אילוסטרציה

המחסור ברופאים מרדימים צפוי להחריף משמעותית עם החלת רפורמת יציב וקיצור תורנויות המתמחים גם בתחום ההרדמה. כך עולה ממחקר שערכו במכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שהתפרסם בכתב העת של המכון.

על פי הממצאים, בשנת 2019 היו חסרים 110 רופאים מרדימים ב-21 מחלקות הרדמה. המספר צפוי לעלות ל-155 עם הרחבת קיצור התורנויות גם לתחום הרופאים המרדימים ועם כניסה לתוקף של רפורמת יציב בשנת 2026.

החוקרים ביקשו לאמוד את ההשפעות המיידיות וארוכות הטווח כתוצאה משינוי המדיניות בישראל המצמצמת את מספר הרופאים שלמדו בבתי ספר בחו"ל הנכנסים למערכת הבריאות. כל זאת, כשברקע המחסור המתמשך ברופאים, הנובע בין השאר גם בשל פרישה קרובה של רופאים שהגיעו ארצה ממדינות בריה"מ לשעבר בשנות ה-90. בשנת 2019 היו בארץ 3.19 רופאים ל-1,000 נפש לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 3.49 רופאים לאלף נפש.

החוקרים ערכו סקר בקרב 34 מנהלי מחלקות הרדמה של בתי החולים הציבוריים והפרטיים בארץ, אספו נתונים על מספר המרדימים התורנים במחלקה בימי חול ועל מחסור קיים במרדימים. סקר שנערך לאחר מכן אסף נתונים על כל רופא מרדים, כולל המדינה שבה הוא למד רפואה. התוצאות הראו כי בכל לילה ביום חול היו 114 רופאים מרדימים תורנים - 72 מתמחים ו-42 מרדימים בכירים. ב-21 מחלקות כבר היה מחסור כולל של 110 מרדימים.

873 מהרופאים המרדימים היו ממדינות שאינן חברות ב-OECD, שבתי הספר לרפואה שלהן אינם נכללים ברפורמת יציב, מהם 332 מתמחים (61.9% מהמתמחים). רק 20.1% מהרופאים המרדימים המתמחים היו בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יישום מדיניות לקיצור תורנויות המתמחים יחריף את המחסור הקיים של 110 רופאים מרדימים למצב של מחסור ב-155 רופאים שלא יהיו זמינים לאייש חדרי ניתוח בניתוחים אלקטיביים. הם מציינים כי מעט מאוד בוגרים ישראלים בוחרים בהרדמה כמקצוע וכאמור, לדבריהם, המצב יחמיר לאחר שנת 2026, כשבוגרים של בתי ספר לרפואה מסוימים בחו"ל, שאינם מורשים על פי רפורמת יציב, לא יוכלו להצטרף לכוח העבודה הרפואי.

המסקנה העגומה שאליה הגיעו החוקרים היא ששתי החלטות מדיניות - קיצור תורנויות מתמחים ורפורמת יציב - נעשו ללא תכנון תפעולי ותקציבי הולם או משאבי כוח אדם ותקציב.

נושאים קשורים:  רפורמת יציב,  חדשות,  רופאים מרדימים,  קיצור תורנויות,  מחקר
תגובות

כדי להגיע למסקנה שדברים נעשים במשרד הבריאות ללא תיכנון ומחשבה לא צריך מחקרים. כול שצריך הוא עיניים פקוחות ולחשוב, רק לחשוב.
עבדתי כרופא מרדים מאז 1986 ועד פרישה לפני מס' שנים. בכול השנים הללו היו חסרים מרדימים. מאות מרדימים בחוסר. היה שיפור בעיקבות הסכמי 2011 שאז ניתנו כספים למקצועות מצוקה ופריפריה. השיפור היה לא רק בהרדמה אלא בכול מקצועות המצוקה והפריפריה. אז כול מה שבמשרד הבריאות והאוצר צריכים לעשות זה לחזור על מהלך מוצלח- לחזור על מענקי מצוקה ופריפריה. במקום זאת הם בודקים קיצור תורנויות ( עדין לא מבינים שעבודה 26 שעות רצוף אינה אנושית ) ושבאותן מדינות בהן לומדים רפוכה יש טובים ויש נחשלים ( ולכן אסור לפסול את כולם ובגורף)
לכן ללא מחקר מעמיק ברור שאנו הולכים לאסון ברפואה, ובמקום לחשוב במשרד הבריאות עושים הכול כדי לפגוע ברפואה וברופאים. משרד הבריאות - סוף מעשה במחשבה תחילה.

תודה דוקטור. נכון לגמרי. אבל נראה שהרדמה בישראל לא אטרקטיבית לבוגרים מקומיים! הייתי כאן רופא מרדים משנת 1961!