עלייה של פי שישה במספר המבוגרים המאובחנים בצליאק ב-18 השנים האחרונות בקרב חברי מכבי, ובקרב ילדים ונוער עד גיל 18, עלייה של פי עשרה. כך עולה מנתונים שמפרסם מכון המחקר והחדשנות של מכבי (קהאן-סגול-מכבי KSM) לרגל יום המודעות הבינלאומי לצליאק שחל בשבוע הבא. החוקרים מעריכים כי בשנת 2030 שיעור המאובחנים במחלה בקרב שכבת הגיל של מסיימי התיכון יהיה כ-2% לפחות, אחד מכל 50 ילדים.
עוד בעניין דומה
כחלק ממחקרי הנתונים המתבצעים במכון, בחנו החוקרים את נתוניהם של חברי "מכבי" ומצאו כי 21,902 מהם (0.84%) מאובחנים עם צליאק בהשוואה ל-0.14% בשנת 2005. בקרב ילדים ומתבגרים עד גיל 18 עלו הנתונים מ-0.12% ב-2005 ועד ל-1.56% בחודש יולי האחרון, גידול של יותר מפי עשרה במהלך תקופת הבדיקה.
עוד עולה מהנתונים כי בילדים עד גיל חמש, חלה עלייה משמעותית בשיעור הבדיקות החיוביות מתוך סה"כ הבדיקות: שיעור הבדיקות החיוביות עלה מ-1.5% בשנים הראשונות למחקר, לשיעור של מעל ל-3% בשנים האחרונות; לעומתם, באוכלוסיה מעל גיל 18, שיעור הבדיקות החיוביות נשאר דומה לאורך השנים.
עוד נמצא כי בקבוצות הגיל הצעירות, נתוני השכיחות גבוהים משמעותית. כך לדוגמה, עד גיל 12 עומד שיעור המאובחנים על 1.28%, ובקבוצת הגיל המייצגת את גיל ההתבגרות (13-18) שיעור המאובחנים עומד על % 1.56.
נתונים נוספים מראים כי לרבע מחולי הצליאק יש בן משפחה נוסף מדרגה ראשונה הנמצא כחולה במחלה וכי 63% מבין המאובחנים בצליאק הן נשים. שיעור המאובחנים הולך וגדל ככל שמקום היישוב קרוב למרכז הארץ, קרי מחוזות מרכז ואזור השרון וככל שהרמה הסוציואקונומית גבוהה יותר. החוקרים משערים כי הפער עשוי לנבוע ממספר בדיקות גבוה יותר בחשד לצליאק.
ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM. "הסיבות לעלייה בשיעורי החולים אינן מוכחות". צילום: יח"צ
כיוון שמדובר במחלה כרונית, הרי שבעתיד, כך נראה, שיעור המאובחנים יגדל באופן משמעותי ויהווה אתגר גדול למערכת הבריאות. מטופלים עם צליאק, וילדים במיוחד, צריכים מעקב רפואי איכותי אצל רופאים עם ידע על המחלה, המחלות הנלוות לה וסיבוכי המחלה, יחד עם ליווי ארוך טווח של דיאטניות מומחיות לנושא.
ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של "מכבי", אומרת כי הסיבות לעלייה בשיעורי החולים אינן מוכחות, וגורמים שנמצאו במחקרים, כמו קשר אפשרי לחשיפה מוגברת למזון מעובד ובגילאים צעירים בפרט, הם עדיין בגדר השערות. יש חשיבות רבה למחקרים העוסקים בחשיפה סביבתית ובהשפעותיה על מחלות כרוניות, תחום שאני מובילה כעת כחלק מההבנה כי בריאות ו-well being יש לחקור באופן רב מימדי הכולל השפעות תזונה, אורח חיים וסביבה״, אומרת ד"ר פטלון.
שיעור היענות גבוה לטיפול תזונתי
מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית המתווכת על ידי חשיפה לחלבון הגלוטן, מרכיב מרכזי בחיטה, שיפון ושעורה. אצל חולים במחלה הגוף מייצר נוגדנים בתגובה לחשיפה לגלוטן, המובילים לדלקת ופגיעה ברירית המעי הדק. כתוצאה מכך מתרחשת הפרעה בספיגה ותסמינים רבים ומגוונים, אחד השכיחים שבהם הוא כאבי בטן שיכולים להיות חריפים.
ד"ר אמיר בן טוב, גסטרואנטרולוג ילדים וחוקר בכיר במכון המחקר והחדשנות של "מכבי". "הנתונים שבדקנו דומים מאוד למגמות שעולות ממחקרים בעולם". צילום: אוסקר אבוש
הסרת הגלוטן מהתפריט מובילה ברוב המכריע של המקרים לריפוי מלא של רירית המעי. על סמך נתוני מכון המחקר בקרב חולי הצליאק ב"מכבי", שיעור ההיענות לטיפול התזונתי, הכולל דיאטה נטולת גלוטן ומתבטא בחזרה לערכי הנורמה של בדיקת הנוגדנים שהגוף מייצר במחלת צליאק בתגובה לחשיפה לגלוטן, גבוה מאוד ועומד על 82% מבין המטופלים המאובחנים יותר משנתיים.
ד"ר אמיר בן טוב, גסטרואנטרולוג ילדים וחוקר בכיר במכון המחקר והחדשנות, ציין כי "אבחון של ילד עם צליאק משפיע על אורח החיים של כל המשפחה. יש לזה ביטויים משמעותיים ביומיום, בפן החברתי והכלכלי כאחד. הנתונים שבדקנו דומים מאוד למגמות שעולות ממחקרים בעולם. התחזית היא שבשנת 2030 שיעור המאובחנים במחלה בקרב שכבת הגיל של מסיימי התיכון יהיה כ-2% לפחות, אחד מכל 50 ילדים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
