חדשות

קופות החולים צפויות לסיים את השנה עם גירעון של 3 מיליארד שקל

קופות החולים במחסור תקציב חמור: "הדרישות לשירותי בריאות עולות – אם לא יובאו פתרונות, ייפגע השירות למבוטחים"

סניף קופת חולים כללית. צילום: רומן ינושבסקי/ שאטרסטוק

ועדת הבריאות דנה אתמול (ב') במצבן הפיננסי של קופות החולים ובדרכי פתרון, בהתבסס על הדו"ח המסכם את פעילותן לשנת 2022 שפורסם לפני חודש. על פי הדו"ח, הקופות סיימו את שנת 2022 עם גירעון של 1.5 מיליארד שקל, זאת לאחר קבלת תמיכות מהמדינה בשווי של מעל 2 מיליארד שקל. הצפי הוא שבשנת 2023 יגיעו הקופות לגירעון כפול של כ-3 מיליארד שקל לאחר התמיכות.

בדיון הציגו משרדי הבריאות והאוצר את הצעותיהם לפתרון ונציגי קופות החולים שטחו את הסיבות למצבן ובקשתן מהממשלה לעדכון התקציבים.

בראשית הדיון ביקש יו"ר הוועדה ח"כ אוריאל בוסו לשמוע מנציגי משרד הבריאות וקופות החולים את הסיבות לגירעון, השלכותיו על המבוטחים ועל בתי החולים והצעדים המתוכננים לצמצום הגירעון ולמניעת פגיעה בשירותי הבריאות לציבור.

ליאור ברק, סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים והשב"ן במשרד הבריאות, סקר את נתוני הדו"ח והתריע כי "על פי הנתונים הקיימים, כבר לקראת סוף השנה חלק מקופות החולים יגיעו לבעיה תזרימית והפתרון שלהן כרגע הוא לא להעביר כספים לבתי החולים הממשלתיים".

ברק סקר צעדים שנועדו לייצב את מצבן הכלכלי של הקופות, בהם עדכון נוסף של המקדם הדמוגרפי שעודכן לפני שנה, שלדבריו אינו מספק ועדכון מדד יוקר הבריאות, בין היתר בשל הסכמי שכר שצפויים בשנה הקרובה ולא מקבלים ביטוי במדד הנוכחי.

הוא התייחס לצעדים כלפי קופות שלא יעמדו ביעדי האיזון, זאת רק לאחר שיקבלו תקצוב המותאם לצרכיהן. לדבריו: "ככל שהממשלה תצליח לתת לקופות את כל הכסף בבסיס ומדדי קידום ריאליים שיעזרו להן לעמוד בהתחייבויות שלהן, לא נאפשר להן לחרוג. ברגע שאתה נותן את המשאבים, אתה יכול לדרוש מהן אחריות וניהול נכון".

גאיה עפר מאגף התקציבים במשרד האוצר אמרה בדיון כי "חששנו מצעדים של משרד הבריאות שננקטו לאחרונה, שהולכים בכיוון ההפוך, כמו הקפאת השתתפויות עצמיות ועוד. אנחנו שמחים שכעת המשרד נרתם לנושא ואנחנו יושבים עם נציגי המשרד ועם הקופות כדי לנסות למצוא פתרונות".

"חוץ מדיונים צריך גם להכניס את היד לכיס", אמר יו"ר הוועדה ח"כ בוסו בתגובה, "וגם כשמדובר על קיצוצים רוחביים במשרדים לדוגמה, צריך לזכור שכל קיצוץ בבריאות הוא פגיעה ישירה במתן השירותים הבסיסיים לאזרחים. קופות החולים עושות עבודת קודש, הן צריכות לתת את השירות ואנחנו צריכים לעזור להן, מבלי לתת הנחות בדרישות השירות".

רועי קהאן נציג שירותי בריאת כללית, הדגיש את העומס הנובע משלב ה"פוסט קורונה": "הדרישות לשירותי בריאות עולות. יש לנו עלייה של מאות אחוזים בביקורים טלפוניים, גידול של 17% בהוצאות על מיון. אנחנו משקיעים מיליונים בסייבר ובתשתיות וכל זה צריך לבוא עם תקצוב מתאים. הממשלה חותמת הסכמי שכר במיליארדים עם שיפוי חלקי בלבד ויחד עם גורמים נוספים זה מביא את הקופות למחסור תקציבי. כדי שיהיה אפשר למלא את הצרכים צריך תוספת של 5-6 מיליארד שקל למערכת הבריאות. במקביל יש לוודא שיהיו מנגנונים עדכון ביחס להזדקנות האוכלוסיה ולהסכמי שכר".

מוריס דרופמן, נציג מכבי שירותי בריאות, תלה גם הוא את ההסבר במצב שנוצר לאחר הקורונה: "יש לנו בעיה מבנית שהחלה בקורונה, פער בין הוצאות להכנסות. המדינה צריכה למצוא פתרונות ולהשלים את הפער בהכנסות".

נושאים קשורים:  משרד הבריאות,  חדשות,  משרד האוצר,  קופות החולים,  תקציב
תגובות
אנונימי/ת
07.09.2023, 22:44

אולי צריך שירות בריאות ממלכתי? התחרות המזוייפת בין הקופות מולידה אבסורדים שבה בכל קניון מקננות מרפאות של כמה, לעתים כל ארבע הקופות. התחרות מולידה תשלומים חסרי פשר לרופאי קהילה . התחרות מביאה לעלויות בלתי סבירות של תקורת המנהלה. לפי ההערכה קרוב ל 2 מיליארד ש"ח לשנה יוצאים רק על המנהלות של הקופות. כל הקופות נגועות בניגוד אינטרסים עם מכוני איבחון ואישפוז . לדוגמה מכבי ואסותא. לשם מה צריך תיווך בין הכסף של ביטוח הבריאות לספק ( רופאי קהילה , מכוני אבחון) . אני לא דואג לבתי החולים . ברובם מתקיימת רפואה איכותית , בוודאי יחסית לנסיבות התיקצוב הקמצני של האוצר . אך הביזבוזים הגדולים הם במה שמחוץ לבתי החולים ואני הייתי מקים " רשות בריאות ממלכתית" במקום כל הקופות ( שימשיכו כספקים ולא כרגולטורים) , עם חלוקה מרחבית במקביל למחוזות ולנפות של משרד הבריאות. אקרדיטציה קפדנית של הספקים , החל מרופאי המשפחה וכלה במכוני הדמיה מתקדמת. לדעתי יחסכו ככה לפחות 5 מליארד ש"ח לשנה . כבר בסכום הזה ניתן יהיה להקים שירות עזרה משמעותי לקשישים בקהילה ובמוסדות , בשיתוף עם ביטוח לאומי.