"אולי הגיעה העת להקמת ביטוח סיעוד ממלכתי לכלל אזרחי ישראל"

ועדת הבריאות דנה אתמול (ב') בפתרונות למשבר המתקרב בביטוח הסיעודי של קופות החולים. המשבר שנוצר בין היתר בשל עלייה במספר התביעות שיצרה פער בין נתוני התביעות בפועל ובין התחזית העומדת בבסיס התמחור האחרון שבוצע על ידי רשות שוק ההון. לפיכך, קיים חשש ליציבות הקרנות וליכולת שלהן לעמוד בהתחייבויות לתשלום תביעות עתידיות, כפי שעולה מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון פרסמה טיוטה ובה ארבעה שינויים במטרה לייצר איזון ארוך טווח: העלאת הפרמיות אותן משלמים המבוטחים; הפחתת גובה תגמולי הביטוח החודשי בכ-10% מ-6,100 שקל ל-5,500 שקל; הארכת משך זמן ההמתנה מ-60 יום ל-180 יום לקבלת קיצבת הסיעוד והקשחה בתנאים המזכים בהכרה כחולה סיעודי.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו, אמר כי לאור נתוני הלמ"ס והצפי במספר האזרחים הוותיקים בישראל עד שנת 2045 נדרשת מחשבה ותכנון עתידי מעמיק ואולי הגיעה העת להקמת ביטוח סיעוד ממלכתי לכלל אזרחי ישראל ובחינת העלות התקציבית לכך.

משרד הבריאות הביע חשש מהצעדים המוצעים על ידי רשות ההון, בין היתר מכך שהארכת תקופת ההמתנה תעמיס נטל כלכלי ותפעולי כבד על משפחות המבוטחים. בנוסף, העלאת גובה הפרמיות ככל שתאושר, תביא לעלייה ביוקר המחיה של מיליוני מבוטחים ועלולה להעמיק את אי השוויון באוכלוסיה, בפרט אם תהיה שונות בהעלאת הפרמיה בין קופות החולים וברכישת רבדי ביטוח נוספים.

עמית גל, ממלא מקום ראש רשות שוק ההון, אמר כי מתקיימים דיונים עם הגורמים השונים ובהם משרד הבריאות והוא מקווה שיימצא פתרון מוסכם. "למעשה", אמר, "אנחנו נמצאים בפני קריסה קרובה ומיידית של התכניות בקופות החולים בגלל תופעות כמו התארכות תוחלת החיים, עלייה במודעות, שיפורים טכנולוגיים ויותר אנשים העושים שימוש בביטוח הסיעודי ואיתו עולה האתגר הכלכלי".

לדברי גל, הפתרון המוצע כואב אך "האלטרנטיבה היא ביטול מוחלט של ביטוח סיעודי של כמעט מחצית מאזרחי ישראל ששילמו על הביטוח הזה במשך שנים ארוכות. אנחנו נתפסים כמי שעושה את המהלך הכואב, אבל אין כאן שני צדדים למתרס, כולנו באותו צד".

את התנגדותו להצעת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון הסביר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שאמר כי יש להימנע מפתרון שפוגע באוכלוסיה. "הפתרון המוצע כאן הוא מבחינת הרע מכל העולמות. הוא נותן פתרון קצר טווח, לא נותן מענה לאוכלוסיה ומשאיר אותה עם שוקת שבורה, דבר שיחייב אותנו בעוד זמן קצר להתכנס שוב למציאת פתרון קצר טווח אחר". הוא הוסיף: "אי אפשר לתת מענה ריק ולהסתובב עם תחושת כזב שלא תארך יותר ממספר חודשים. זה לא פתרון. אין ואקום, איפה שלא יינתן מענה על ידי הביטוח הסיעודי, מי שייתן את המענה הפחות מיטבי לצערנו היא מערכת הבריאות ולכן הפתרונות צריכים להיות יציבים ומספקים".

ח"כ אפרת רייטן-מרום ציינה כי מדובר בבעיה לאומית למרות שאינה מוגדרת כך. "הפתרונות המוצעים אינם אחראים בעיני. האתגר הזה מונח לפתח המדינה כל כך הרבה שנים, בסוף מדובר בחוסר אחריות". ח"כ מירב כהן אמרה כי במדינה מתוקנת זה אמור לפתוח מהדורות כי מדובר במשבר מאוד גדול. "מדובר באירוע שלא נוהל. עשו רפורמה ושינו קריטריונים אבל לא עשו תחשיב כלכלי בסיסי. כל החלופות המוצעות הן להשית את כל ההוצאות על האנשים החולים וזה תקדים מסוכן מאוד".

גאיה עפר מאגף תקציבים במשרד האוצר ציינה כי הצעד המוצע הוא חשוב והכרחי והוא הרע במיעוטו במטרה לשמר את האופציה לביטוח הזה. "בסופו של דבר, הכיסוי הבסיסי כן מסופק לאוכלוסיה בכ-20 מיליארד שקל, ממומן על ידי הביטוח הלאומי ומוכלל בתקציב. הרובד של הביטוח עליו מדובר הוא רובד מעבר למה שהמדינה  מכסה בקיצבה נוספת".

נציגי קופות החולים, שהעבירו את התייחסויותיהם לטיוטה המוצעת על ידי רשות שוק ההון והביטוח, העלו בדיון מספר נקודות ובין השאר הסבירו כי ההיבט התחרותי בין קופות החולים לא צריך להוביל לפתרון אלא להביא פתרון כללי ברמה הלאומית - חיבור כל המבוטחים לפרמיה אחודה וזהה, וכי יש צורך לבחון באופן הדוק יותר את התביעות.

שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל, טען כי מדובר בפיגוע וכי אנחנו כושלים בטיפול באוכלוסיה של הגיל השלישי. "בין היתר, כתוצאה מכך שהיינו מאד נחמדים בנושא אישור התביעות. יש להכניס את התנאים הרגולטוריים שוב לעולם הביטוח הסיעודי כדי לפתור חלק מהדברים".

יו"ר הוועדה בוסו אמר בסיכום הדיון כי הוועדה קוראת להקמתה של ועדה בין-משרדית רחבה שתפעל לגיבוש ביטוח סיעודי ציבורי לאומי לכלל האוכלוסיה בישראל. בנוסף ביקש מגורמי הממשלה לדווח לוועדה על התקדמות המתווה להצלת הביטוח הסיעודי תוך 21 ימים".