רפורמת הסטאז': הכשרה ייעודית והעלאת רמת בחינת הרישוי

יושבי הראש המשותפים של הוועדה לבחינת הסטאז' ברפואה, פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, ופרופ' אהוד גרוסמן, לשעבר דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ממליצים לאמץ את המלצות הוועדה במל"ג, להפוך את שנת הלימודים האחרונה בבתי הספר לרפואה לתקופת מיני-סטאז', ובכך לאפשר הענקת תואר MD בסוף הלימודים. "כך ניתן לקצר את הלימודים בבתי הספר לרפואה בשנה ולהזרים יותר רופאים למערכת הבריאות", כותבים מחברי דו"ח הוועדה הלאומית לבחינת שנת הסטאז' ברפואה שפורסם השבוע.

מחברי הדו"ח מונים את הסיבות לצורך לשינוי מבנה הסטאז' ובין השאר מזכירים כי בעוד שחלוקתם של סטאז'רים בוגרי הארץ מבוצעת בהתאם למספר המיטות במרכזים הרפואיים, סטאז'רים בוגרי חו"ל מחולקים באופן שווה בין הפקולטות לרפואה, מה שיוצר עומס יתר על בתי החולים בפריפריה, ובעיקר בצפון, לעומת המרכז.

עוד הם מציינים את מיעוט ההכשרות המובנות והייעודיות שגורם לכך שזמן לימוד והכשרה יקר יורד לטמיון וכי בשל רמה נמוכה של הידע הנדרש של סטודנטים המגיעים מפקולטות מסוימות בחו"ל, הרופאים מתקשים להשקיע בהוראת הסטאז'רים.

ניכר חוסר הלימה בין ההצלחה בבחינות הרישוי לבין הידע השטחי של רבים מהסטאז'רים, רמת המיומנויות הקליניות שלהם והבנתם את מקצוע הרפואה

סוגיה נוספת שחשוב לציינה בהקשר זה היא כי הסטאז'ר כפוף הכשרתית לדיקאן הפקולטה שבה סיים לימודים עיוניים וקליניים, ולא לדיקאן הפקולטה האחראית על המרכז הרפואי שבו הוא עובר הכשרה. כך נוצרת אנומליה בה דיקאן אמור לחתום על סיום שנת הסטאז' לסטודנט שבאחריותו מבלי שהיתה לו נגיעה בתכנים או באיכות ההכשרה שקיבל הסטאז'ר באותה שנה.

עוד העלתה הוועדה כי היכולת לחנוך סטאז'רים באופן אישי נפגעה במחלקות רבות. הסיבה העיקרית לכך היא ריבוי סטאז'רים במחלקות מחד ורמת ידע ומיומנויות נמוכים של הסטאז'רים מאידך, בעיקר בקרב בוגרי לימודים באוניברסיטאות מסוימות בחו"ל. רמה נמוכה של הידע הבסיסי הנדרש ממשתלם מרפה את רצון הרופאים להשקיע בהוראת סטאז'רים.

הדו"ח מציין כי ניכר חוסר הלימה בין ההצלחה בבחינות הרישוי לבין הידע השטחי של רבים מהסטאז'רים, רמת המיומנויות הקליניות שלהם והבנתם את מקצוע הרפואה. רמת הידע הבסיסית ברפואה, אנטומיה ופיזיולוגיה אצל אחדים מהם היא כה נמוכה עד כי עולה ספק של ממש במידת האותנטיות של לימודיהם.

גם השליטה בשפה העברית של חלק מהסטאז'רים אינה טובה דיה לעבודה במוסד ישראלי, אך בחינת הרישוי אינה מחייבת כלל שליטה בשפה העברית וידיעת השפה אינה תנאי לתחילת עבודה. כך לדוגמה, בבחינת הרישוי שהתקיימה במועד ספטמבר 2021 (כ־ 1,500 נבחנים), 81% מהנבחנים ניגשו לבחינה באנגלית, 17% ברוסית ורק 1.8% בעברית (27 נבחנים). פערים אלה, מציינים מחברי הדו"ח, מטילים עול כבד בעיקר על בתי החולים בפריפריה.

כאמור, לנוכח אופן הקצאת הסטאז'רים בין המרכזים הרפואיים, בתי החולים בפריפריה מקבלים אליהם, באופן יחסי לגודלם, מספר גדול יותר של סטאז'רים לכל מיטת בית חולים ותמהיל סטאז'רים עם יחס גדול יותר של בוגרי חו"ל לעומת בוגרי הארץ.

מחברי הדו"ח מזכירים כי הגיל הממוצע של הסטאז'רים בישראל הוא 29.5 ושנים הגיל הממוצע של מתמחה בישראל מבוגר בחמש שנים מזה של עמיתו בעולם. עוד נתון העולה מהדו"ח הוא ש-69% מהסטאז'רים מעוניינים לבצע התמחות במקום מגוריהם ורק 27% יבקשו להתמחות בפריפריה (גם עם תמריץ כספי).

מספר הפעמים שניתן לגשת לבחינה יוגבל לארבע פעמים בלבד. לנכשלים בבחינת הרישוי בפעם הרביעית ניתן יהיה להציע הכשרה נוספת לתפקיד "עוזר רופא". הבחינות האמריקאיות לא יהיו רלוונטיות יותר לרישוי בישראל

"לאור האמור ובהתחשב בנתונים, אין ספק כי חייב להתחולל שינוי משמעותי בפרק ההכשרה המוגדר כשנת הסטאז' ויש להפכו לשנת הכשרה מובנית עם מטרות מוגדרות, ברות השגה וניתנות למדידה והערכה אובייקטיביות", כתבו המחברים. זאת, לדבריהם, רק לאחר שינוי משמעותי באופן ההכשרה הקלינית בבתי הספר לרפואה בהתאם להמלצות של ועדת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בשיתוף משרד הבריאות, בראשותו של פרופ' רפי ביאר, שדנה באופן הכשרת הרופא במסגרת הלימודים האקדמיים.

שינויים במבנה הסטאז' ובבחינות המעבר

מחברי הדו"ח סוקרים את הנעשה בנדון בעולם ומציינים כי במדינות אחרות נערכו זה מכבר רפורמות מרחיקות לכת במבנה הסטאז'. הם מסכמים וכותבים כי ביטול הסטאז' במתכונתו המסורתית כתקופת זמן נפרדת (כשנה עד שנה וחצי) לאחר לימודי הרפואה וטרם תחילת ההתמחות במדינות שונות, משקף את שאיפתן של מדינות אלו לשפר את לימודי הרפואה וכי הסטאז' אמנם בוטל כשלב נפרד ועצמאי, אולם מהותו ותוכנו לא התבטלו כליל. אלה הוכללו כחלק אינטגרלי בשלבי החינוך וההכשרה הרפואיים, בין אם במסגרת שלב הלימודים הקליניים ובין אם כחלק ממסלול ההתמחות.

שנת הסטאז' תהפוך להיות שנת הכשרה במסלולים מוגדרים לפי מקצועות ליבה. המשתלמים יוכלו לבחור באחד משני מסלולי הכשרה, ללא קשר לשייכותם האוניברסיטאי

הוועדה לפיכך ממליצה כי בהנחה שהמועצה להשכלה גבוהה תאשר ותפעל ליישום המלצות ועדת ביאר, יש לאמץ את הבחינה האחודה של בתי ספר לרפואה כבחינת רישוי, תוך אימוץ השינויים הבאים: להעלות את ציון המעבר של בחינות הרישוי ל-65%; רק קורס אקדמי במסגרת מוגדרת של בתי ספר לרפואה יאפשר ציון מגן לבחינת הרישוי; להגביל את שפת הבחינה לעברית בלבד ולהגביל את מספר הפעמים שניתן לגשת לבחינה לארבע פעמים בלבד. לנכשלים בבחינת הרישוי בפעם הרביעית ניתן יהיה להציע הכשרה נוספת לתפקיד "עוזר רופא". הבחינות האמריקאיות לא יהיו רלוונטיות יותר לרישוי בישראל.

המלצה נוספת היא לשינוי בהגדרת שנת הסטאז', אשר במקום שנת הכשרה בסיסית מובנית תהפוך להיות שנת הכשרה במסלולים מוגדרים לפי מקצועות ליבה. המשתלמים יוכלו לבחור באחד משני מסלולי הכשרה, ללא קשר לשייכותם האוניברסיטאית: מסלול ישיר למקצוע ליבה המיועד למשתלמים שבחרו התמחות, ושיש להם מקום התמחות; ומסלול כללי, למי שטרם בחרו את יעד התמחות או שאין להם מקום להתמחות.

במסלול הישיר למקצוע ליבה, מי שעבר את הבחינה האחודה התיאורטית והמעשית ויש לו מקום התמחות, יקבל ממשרד הבריאות רשיון זמני לעסוק ברפואה.

המסלול הכללי יאפשר חשיפה למגוון רחב של מחלקות קליניות, כולל מסגרות חובה ובחירה, כפי שמקובל כיום. רופאים שיבחרו במסלול זה יחויבו בתכני לימוד מוגדרים במשותף עם מסלול ישיר למקצועות ליבה, וכן יידרשו להשתתף בהכשרות מוגדרות שישמשו אותם בעתיד בכל התמחות שבה יבחרו.

עוד ממליצים חברי הוועדה על קיצור רוטציות, כך שבמסלול מקצועות הליבה ישולבו רוטציות שממילא הן רוטציות חובה בהתמחות הרלבנטית כך שיציאה לרוטציות במהלך ההתמחות במקצועות הליבה תתייתר ותאפשר קיצור ההתמחות.

בנוסף הם ממליצים כי בשני מסלולי ההכשרה יחויבו המשתלמים בהכשרה נוספת, קורס POCUS, קורס ATLS/ לה"ב, ארגז הכלים של המועצה המדעית למחקר, ACLS ועוד.

המלצות נוספות הן למסד את תפקיד אחראי הכשרה בתקן של מנהל יחידה; לתקצב ולתגמל באופן הולם פעילות ההוראה ולתת קרדיט אקדמי למורים; לקיים שיחות משוב והערכה; להקים גוף ייעודי למעקב אחרי הכשרת הסטאז'רים במועצה המדעית ועוד.