שאלה תמימה – האם אתה דתי או חילוני? – שנשאלת מאז ומתמיד מטופלים במחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, עוררה השבוע סערה בתקשורת וברשתות החברתיות. בטוויטר היא התגלגלה למחוזות שרמזו על אנטישמיות וכתוצאה מכך היא הוסרה מהשאלון למטופלים.
עוד בעניין דומה
השאלה, שנכללת בשאלון לחולים במחלקה האונקולוגית, נועדה לטייב את הטיפול, ובין השאר מסייעת לצוות הרפואי לדעת אם אפשר לזמן את החולה ל-MRI בשבת, למשל. השאלה היא גם חלק מתהליך קבלת תו התקן (האקרדיטציה) של בית החולים והתשובה עליה נמצאת בתיקו של המטופל. היא לא נועדה לצרכים סטטיסטיים או אחרים.
אבי שושן, דובר איכילוב, התייחס ל"עליהום" התקשורתי ובפוסט שהעלה בפייסבוק כתב: "חולי הסרטן המטופלים במחלקה חשבו שזה קשור לרפורמה, אולי הדתה, העדפה לציבור חרדי אך האמת בכלל לא קשורה לעילת הסבירות. אנחנו נמצאים בימים של קבלת תו תקן והשאלה נועדה על מנת שלא יקבעו בטעות טיפולים לחולים דתיים בשבת. כלומר, אין שום קשר למהפכה המשפטית. אבל, התזמון – איכשהו הבינו את הפרסום כלא אחר מאשר רדיפה דתית: ׳גרמניה 1934׳, ׳זיהוי תהליכים בתל אביב׳, ׳השמאלנים החלו לסמן דוסים׳ – כתבו ברשתות אנשי תקשורת מוכרים מהימין. אז הורדנו את השאלה. כבר אי אפשר לתת שירות לבנאדם כי כל דבר נהיה רגיש פוליטית, וזו רק דוגמה אחת מהיום".
עדי בקר, אחות במחלקה האונקולוגית, הסבירה את מטרת השאלה בציוץ בטוויטר: "שאלת הדת היא לא שאלה חדשה, היא שם כבר שנים. למה? כי אנחנו מתייחסות לאדם כמכלול ולא כמספר תעודת זהות. אז אנחנו שואלות על גורמי תמיכה ועל מקום המגורים ואם יש או אין מעלית ועל עזרה פסיכולוגית ועל אנשי קשר. וכן, מסמנות גם נושאים שקשורים לדת". בקר הדגישה: "אתם לא תקבלו טיפול פחות טוב אם אתם חרדים/ מסורתיים/ חילונים/ מאמינים באל הפסטה וההמבורגר. אבל כן, זה עוד נושא שעוזר לנו לקבל תמונה עליכם ולהבין איך ניתן לעזור לכם בצורה הכי טובה ומותאמת לכם".
גם פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי ב"איכילוב", צייץ בנושא: "שקר כ"כ כואב. כבר שנים רבות מופיעה שאלת דתיות (וכלל לא על חרדיות) בגיליון הסיעודי האישי של כל חולה. זו דרישת האקרדיטציה שנועדה לעזור לכל מטופל לפי אמונתו וצרכיו. למשל, MRI עובד בשבת כי אין מספיק מכשירים בארץ אבל אנחנו מקפידים לא להזמין שומרי שבת במהלך השבת. ואז עשו עלינו ספין. להפסיק לשאול מי שומר שבת ולהזמין לבדיקה בלי כל התחשבות? לא לברר מי צריך עזרת רב ברגעים הכי קשים או זקוק לשירותי הדת של איכילוב? לא לענות לצרכים הכי אישיים של כל מטופל?".

פרופ׳ עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב. "האחיות המסורות שלנו שומעות פתאום שהן אנטישמיות מברלין". צילום: ליאור צור
התגובות לציוץ הובילו לציוץ נוסף שבו כתב וולף: "האחיות המסורות שלנו, שממלאות את השאלון הסיעודי ורוצות לעזור לכל המטופלים בלי שום הבדל ואפליה, שומעות פתאום שהן אנטישמיות מברלין".
לשאלת דוקטורס אונלי הסביר פרופ' וולף כי מדובר בשאלה שאינה לצרכים סטטיסטיים, אלא נשארת בתיקו של כל מטופל. לא נשאלה השאלה אם חרדי (כפי שנכתב בתקשורת) אלא רק חילוני או דתי. מעכשיו נפסיק לשאול אותה".
הוא הוסיף ואמר: "אנחנו לא מטפלים בסרטן – את הסרטן אנחנו מנסים לחסל; אנחנו מטפלים בבני אדם ולבני אדם יש צרכים ואתגרים ומשאבים גופניים, אישיים, נפשיים וחברתיים. התיק הרפואי כולל המון פרטים והמון שאלות, שמחוץ לחדר הרופא או האחות נחשבות לפוגעניות, אבל אצלנו, ככל שנדע יותר נוכל להתאים את הטיפול טוב יותר ולתת עזרה טובה יותר לכל מטופל.
"המקרה הזה, בו שאלה שנמצאת בגיליון מאז ומעולם מעוררת כזה רעש, מלמד על רגישות גבוהה מאוד של כולם ויכול לפגוע עוד יותר באמון של המטופלים בצוות המטפל ובסוף לפגוע בטיפול עצמו וזה עצוב מאוד".
פרופ' וולף הציג דוגמה נוספת המבטאת את רמת המתח שבו נתונה החברה בישראל – שאלת המוצא, שכידוע יש לו קשר למאפיינים גנטיים במחלה. "באונקולוגיה", הסביר, "יש משמעות רבה למוצא העדתי כי לכל עדה בישראל גורמי סיכון שונים לסרטן וגנטיקה שונה. לאחרונה יש רופאים שחוששים לשאול את השאלה ומי שייפגע זה קודם כל החולים".
אבי שושן, דובר בית החולים, סיכם את המצב: "כדובר בימי רפורמה/ מהפכה, אין יום שאני לא נתקל בפייק. מידע מעוות, מסולף, שמתפרש לא נכון, יוצא לעתים רבות דווקא מעיתונאים ואנשי תקשורת. כמעט כל יום אני קם לאיזה משבר אחר, ומה שמשותף לכל ידיעה כזאת שהיא מלבה אש ומעוררת שנאה ולעתים קרובות אין שום הצדקה לפרסום מלבד להשניא בינינו, אחד נגד השני. האמת כבר לא מעניינת אף אחד וגם אין אמת אחת יותר ובימים אלה אני מוצא את עצמי שעות כל יום עוסק רק בהצלבת מידע והאם מה שפורסם באמת נכון, מהפחד שלא יעשו גם לי לינץ׳ מכוער, כמו שחוותה לאחרונה קולגה מבריקה".