מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים שיבא תל השומר, ד"ר ציון זיבלי, שעזב את הארץ בגלל המצב במדינה, השינויים המשפטיים והקרע בעם, התראיין אמש (ב') בחדשות כאן 11, בכתבה של קטי דור, וסיפר על החלטתו לעזוב למרות הקושי ועל עמיתים למקצוע המתייעצים איתו לגבי המהלך.
עוד בעניין דומה
ד"ר זיבלי (49) הוא אחד המומחים הידועים בנוירוכירורגיה בישראל. הוא ניהל את המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי שיבא במשך שנתיים ולפני כחודשיים קיבל הצעה לנהל את המחלקה הנוירוכירורגית של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, בקונטיקט. הכתבת מספרת כי ד"ר זיבלי סירב עד כה להצעות לניהול מחלקות בחו"ל וכי הפעם נענה בחיוב.
ממעונו בקונטיקט הוא סיפר על הסיבות לעזוב את הארץ לצמיתות: "זה כבר לא קשור רק למהפכה, את רואה את הקרע שיש, זה קרע שלדעתי גם לא יתאחה, אני לא יכול שהבנות שלי יחיו בכזה מקום. הן גדלו במדינה עם ערכים דמוקרטיים יהודים וזה הופך להיות לא דמוקרטי ולא בכיוון של 'יהודי שלי', שיכתיבו לי מה זה יהודי".
עוד אמר זיבלי: "אתה רואה אנשים שנבחרים לכנסת ואתה אומר: רגע, מה הם מייצגים פה? הם מייצגים רק קיצוניות ושנאה וערכים לא דמוקרטיים ואתה לא רוצה להיות בכזה מקום. יבוא מישהו שלא עשה צבא ויגיד לי בוא נשלח חיילים לעזה - מה אכפת לו? בוא ניקח כסף מפה, נעביר כסף לשם. למה?! לא בשבילי".
לשאלה, האם יכול להיות שגם אילולא הממשלה הזו והדרך שלה היית עושה את המעבר הזה? ענה זיבלי: "לא. לא הייתי לוקח את הדברים שלי ועוקר משפחה ממקום שהם אוהבים להיות בו, למקום שאני לא יודע אם הם יאהבו להיות בו". בתשובה לשאלה לכמה זמן עזב את הארץ, השיב: "אין לי הגבלת זמן, יכול להיות לצמיתות".
הכתבת מוסיפה ומציינת כי ד"ר זיבלי לא לבד ויש רופאים רבים שעוזבים או מתעניינים בעזיבה וכי רופאים רבים, מנהלי מחלקות, בכירים ומתמחים פונים אליו בבקשה שיעזור וינחה אותם לגבי התהליך. בעניין זה הוסיף ד"ר זיבלי ואמר: "אני לא היחיד, יש לי המון חברים, בכירים ביותר", כשהכתבת הקשתה ושאלה כמה זה המון, השיב "מעל לעשרה שפנו אלי בשאלות. וזה המון, ואני אומר לך אם מנהל מחלקה עוזב, זה שבר למחלקה ואני רואה עוד מנהלי מחלקות בתחומים שונים שמתכתבים איתי ושואלים אותי ורוצים גם לעזוב ואין ספק שמה שקורה היום וכל מה שקורה משפטית וכיוצא בזה, חברתית וכלכלית, זה הגורם, וחבל, כי באמת מאבדים המון אנשים ואני רואה שיש מתמחים שלי, ששלחתי לתת-התמחות בארה"ב להשתלמויות ארוכות והם לא חוזרים, מסרבים לחזור".