COPD מלווה בתחלואה ותמותה משמעותיים, מה שמרמז על יתרון פוטנציאלי בשילוב טיפול פליאטיבי בחולים לאלו. במסגרת מחקר COMPASSION אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Palliative Medicine, ביקשו החוקרים להעריך את היעילות של טיפול פליאטיבי במטופלים עם COPD.
עוד בעניין דומה
במחקר זה, אומנו נותני שירותי הבריאות של 8 מרכזים בהולנד, לשלב טיפול פליאטיבי בטיפול הרוטיני ב-COPD. הנבדקים (N=222, כולם חולי COPD מאושפזים בעלי ציון ProPal-COPD חיובי) התבקשו למלא שאלונים במצב הבסיס, כעבור 3 חודשי טיפול וכעבור 6 חודשים. רישומים רפואיים עברו הערכה חוזרת 12 חודשים מתחילת ההתערבות.
התוצא העיקרי של מחקר זה היה איכות חיים (לפי FACIT-Pal). תוצאים משניים כללו חרדה, דיכאון, שלומות רוחניים, שביעות רצון מהטיפול, שימוש בשירותי בריאות דחופים ורישומים של העדפת מקום פטירה וקבלת טיפול מציל חיים. הניתוח בוצע בעזרת כלי ריגרסיה לוגיסטית לינארית במודלים משולבים. מתוך כלל הנבדקים, 36/98 הוקצו לקבוצת ההתערבות ו-106 נבדקים מילאו את השאלון שלאחר 6 חודשי טיפול פליאטיבי משולב.
תוצאות המחקר הדגימו, כי לא נמצא (בניתוח הכוונה לטפל) הבדל משמעותי בתוצא העיקרי (הבדל מותאם: 1.09, רווח בר-סמך 95%: -5.44 – 7.60). בקבוצת ההתערבות, נרשמו פחות פניות לטיפול נמרץ על רקע COPD (יחס סיכויים מותאם: 0.21, רווח בר-סמך 95%: 0.03-0.81) ופחות אינדיקציות חמורות לאשפוז (יחס שיעורי היארעות מותאם: 0.69, רווח בר-סמך 95%: 0.46-1.03).
מתוצאות מחקר זה עולה כי לא נמצאו יתרונות משמעותיים לטיפול פליאטיבי בחולי COPD. לטיפול זה יתרון פוטנציאלי בהפחתת השימוש בשירותי הבריאות בקרב חולים אלו.
מקור: