בסקירה שממצאיה פורסמו בכתב העת 'Current Problems in Cardiology', מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקשר בין היצרות מסתם אבי העורקים לבין ערך הליפופרוטאין (a).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש במסדי הנתונים PUBMED, WOS ו-SCOPUS. בקריטריוני ההכללה עמדו מחקרים קליניים מבוקרים או מחקרים תצפיתיים שדיווחו על רמת הליפופרוטאין A בחולים עם הסתיידות של מסתם אבי העורקים, למעט תיאורי מקרה, מאמרי מערכת, ומחקרים בבעלי חיים. תוכנת RevMan (5.4) שימשה את החוקרים לביצוע מטה-האנליזה.
לאחר שערכו סקירה מלאה, 7 מחקרים עם מספר כולל של 446,179 חולים נכללו באנליזה. האנליזה המאוגמת הראתה קשר מובהק סטטיסטית בין המצאות של סידן במסתמי אבי העורקים ובין רמות גבוהות של ליפופרוטאין (a) בהשוואה לביקורות (הפרש ממוצע מתוקנן 1.71, רווח בר-סמך של 95% 1.04 עד 2.38, p-value < 0.00001).
לסיכום, מטה-האנליזה אותה ערכו החוקרים הראתה קשר מובהק סטטיסטית בין המצאות של סידן במסתמי אבי העורקים לבין רמות מוגברות של ליפופרוטאין (a) בהשוואה לביקורות. מכאן, ניתן לראות כי חולים עם רמות גבוהות של ליפופרוטאין (a) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הסתיידות במסתם אבי העורקים. החוקרים מציינים כי בניסויים קליניים עתידיים, יש מקום לבדוק את השימוש בתרופות המכוונות לליפופרוטאין (a) לצורך מניעה ראשונית של הסתיידות במסתם אבי העורקים בחולים הנמצאים בסיכון גבוה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
