מספר מחקרים שנערכו בעבר הדגימו כי נחירות נקשרות עם דיסליפידמיה באוכלוסיות מסוימות. עם זאת, עד כה לא נערכו מחקרים לאומיים בקנה מידה גדול אשר בדקו קשר זה. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Lipids in health and disease', מטרת החוקרים הייתה לבדוק קשר זה באמצעות מסד הנתונים National Health and Nutrition Examination Surveyי(NHANES).
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מחקר חתך באמצעות מידע ממסד הנתונים NHANES מהשנים 2005 עד 2008 ו-2015 עד 2018 (אשר שוקלל כמייצג של האוכלוסייה המבוגרת בארצות הברית, בגילאי 20 ומעלה). החוקרים אספו מידע בנוגע לסטטוס הנחירות של המטופלים, רמות השומנים ומשתני לוואי. רגרסיה לוגיסטית של המודל הליניארי המוכלל שימשה את החוקרים לאנליזת הקשר בין נחירות לדיסליפידמיה, ואנליזה היררכית, אנליזת אינטראקציה ואנליזת רגישות שימשו על מנת לבדוק את יציבותן של התוצאות.
אנליזת הנתונים כללה בסל הכל 28,687 משתתפים, כאשר נמצא כי 67% מהמשתתפים סבלו מנחירות במידה מסוימת. תוצאות הרגרסיה הלוגיסטית מרובת המשתנים עם תיקנון מלא הדגימו כי תדירות הנחירות נקשרה באופן מובהק עם דיסליפידמיה (P < 0.001 למגמה ליניארית). יחסי הסיכויים המתוקננים של דיסליפידמיה בקרב אלו שנחרו לעיתים רחוקות, מדי פעם, ולעיתים תכופות היו 1.1 (רווח בר-סמך של 95% 1.02-1.18), 1.23 (רווח בר-סמך של 95%, 1.10-1.38) ו-1.43 (רווח בר-סמך של 95%, 1.29-1.58), בהתאמה, בהשוואה לאלו שמעולם לא נחרו.
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי הן הגיל והן תדירות הנחירות הראו קורלציה (P = 0.02). אנליזת רגישות הדגימה כי תדירות גבוהה של נחירות נקשרה באופן מובהק לרמות השומנים (כולם P ≤ 0.01 עבור מגמה ליניארית), וזאת כולל עלייה בערך ה-LDL-C (0.09 = β מילימול/ליטר, רווח בר-סמך של 95%, 0.02-0.16), הטריגליצרידים (β = 0.18מילימול/ליטר, רווח בר-סמך של 95% 0.10-0.26), הכולסטרול הכולל (β=0.11 מילימול/ליטר, רווח בר-סמך של 95%, 0.05-0.16) וירידה בערך ה-HDL-C (β=0.04-מילימול/ליטר, רווח בר-סמך של 95%, -0.06--0.03).
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי קיים קשר חיובי מובהק סטטיסטית בין נחירות במהלך השינה לבין דיסליפידמיה. עוד מציינים החוקרים כי יתכן וביצוע התערבויות לטיפול בנחירות עשוי לסייע בהפחתת הסיכון לדיסליפידמיה.
מקור: