מחקרים

מניעה של מחלת שתל מול מאחסן לאחר השתלת מח עצם

נמצא כי משלב של ציקלופוספמיד, טקרולימוס ומיקופנולט מופטיל עדיף על פני טקרולימוס ומתוטרקסט במניעת מחלת שתל מול מאחסן לאחר השתלת מח עצם אלוגנאית במטופלים עם ממאירות המטולוגית

17.07.2023, 16:02
השתלת מח עצם (צילום: אילוסטרציה)
השתלת מח עצם (צילום: אילוסטרציה)

במטופלים הנזקקים להשתלת מח עצם אלוגנאית (Allogenic Hematopoietic Stem-Cell Transplantation - HSCT), טיפול עם מעכב קלצינורין יחד עם מתוטרקסט מהווה טיפול מניעתי שגרתי עבור מחלת שתל מול מאחסן (Graft-Versus-Host Disease - GVHD). במחקר פאזה 2 הודגמה עדיפות של טיפול בתר-ניתוחי עם משלב של ציקלופוספמיד, טקרולימוס ומיקופנולט מופטיל.

במחקר פאזה 3 זה החוקרים הקצו אקראית נבדקים בגירים עם ממאירות המטולוגית, ביחס של 1:1, לקבלת טיפול מניעתי עם משלב של ציקלופוספמיד-טקרולימוס-מיקופנולאט מופטיל (משלב נסיוני) או טקרולימוס-מתוטרקסט (משלב שגרתי). המטופלים עברו HSCT מקרוב משפחה עם התאמה מלאה של HLAי(Human Leukocyte Antigens) או מתורם זר עם התאמה מלאה או התאמה חלקית של 7/8 (דהיינו, חוסר התאמה באחד ממוקדי HLA:יA,יB,יC,יDRB1) לאחר התנאה בעוצמה מופחתת. התוצא העיקרי שנבדק היה היעדר GVHD, שרידות ללא הישנות כעבור שנה - בהערכה לפי זמן עד אירוע - עם אירועי GVHD חריף דרגה III-IV,יGVHD כרוני המצריך טיפול עם דיכוי חיסוני, הישנות או התקדמות המחלה ותמותה מכל סיבה.

תוצאות המחקר הדגימו כי בניתוח רב-משתני עם רגרסיית COX, שרידות ללא הישנות וללא GVHD היתה גבוהה עבור 214 הנבדקים בקבוצת הטיפול הנסיוני, בהשוואה ל-217 הנבדקים בקבוצת הטיפול השגרתי (יחס סיכונים של 0.64 עבור GVHD דרגה 3 או 4, GVHD כרוני, הישנות או התקדמות המחלה או מוות; רווח בר-סמך של 95%, 0.49-0.83; p=0.001). כעבור שנה, שיעורי השרידות עבור שרידות ללא הישנות וללא GVHD עמדו על 52.7% (רווח בר-סמך של 95%, 45.8-59.2) בקבוצת הטיפול הנסיוני לעומת 34.9% (רווח בר-סמך של 95%, 28.6-41.3) עבור קבוצת הטיפול השגרתי. מטופלים בקבוצת הטיפול הנסיוני חוו מחלה קלה יותר של GVHD חריף או כרוני והדגימו היארעות גבוהה יותר של שרידות ללא צורך בטיפול מדכא מערכת החיסון. שיעורי שרידות כוללת וללא מחלה, הישנות, תמותה מקושרת להשתלה ושיעורי הקליטה לא היו שונים באופן מהותי בין הקבוצות.

מסקנת החוקרים הייתה בקרב חולים שעברו HSCT אלוגנאי מתורמים עם HLA תואם, לאחר התניה בעוצמה מופחתת, השרידות לאחר שנה ללא GVHD וללא הישנות הייתה שכיחה יותר באופן משמעותי בקרב אלה שקיבלו משלב של ציקלופוספמיד-טקרולימוס-מיקופנולאט מופטיל בהשוואה לאלה שקיבלו טקרולימוס-מתוטרקסט.

מקור:

Bolaños-Meade J, Hamadani M, Wu J, Al Malki MM, Martens MJ, Runaas L, Elmariah H, Rezvani AR, Gooptu M, Larkin KT, Shaffer BC, El Jurdi N, Loren AW, Solh M, Hall AC, Alousi AM, Jamy OH, Perales MA, Yao JM, Applegate K, Bhatt AS, Kean LS, Efebera YA, Reshef R, Clark W, DiFronzo NL, Leifer E, Horowitz MM, Jones RJ, Holtan SG; BMT CTN 1703 Investigators. Post-Transplantation Cyclophosphamide-Based Graft-versus-Host Disease Prophylaxis. N Engl J Med. 2023 Jun 22;388(25):2338-2348. doi: 10.1056/NEJMoa2215943. PMID: 37342922.

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת השתל נגד המאכסן,  תרומת מח עצם,  טקרולימוס,  מתוטרקסט,  ציקלופוספמיד,  מיקופנולאט מופטיל,  ממאירות המטולוגית
תגובות