מחקר בנושא איזוק אסירים הפונים לטיפול רפואי במתקני בריאות בישראל פורסם בכתב העת The Lancet בשבוע שעבר (ה') וממנו עולה כי יותר מ-95% מהאסירים שמתאשפזים או שמקבלים טיפול רפואי בבתי חולים בארץ נכבלים למיטה ומלווים בשומרים, גם כשמדובר בחולים לא ניידים או אחרי ניתוח קשה. על כך דיווחה אתמול (א') מיטל יסעור בית-אור בישראל היום.
עוד בעניין דומה
הטיפול באסירים חולים, בתפר שבין ביטחון לזכויות אדם, מעלה כמעט תמיד סוגיות אתיות מרכזיות, כתבו החוקרים והמשיכו: "לכבילה במהלך אשפוז השפעות פיזיות, נפשיות וחברתיות, הפוגעות בהכרח בטיפול". עוד כתבו כי מאמרים רבים התייחסו לשיקולים האתיים, המשפטיים והרפואיים של כבילת חולים כלואים, אך עד כה לא פורסמו נתונים כמותיים על היקף ואופי הכבילה במהלך אשפוז בבית חולים.
המחקר כלל נתונים שנאספו פרוספקטיבית בתכנית ארצית לתיעוד שיעור הכבילות במהלך אשפוזם של עצורים ואסירים ב-14 בתי חולים כלליים שהסכימו להשתתף במחקר, בין ינואר 2020 למארס 2022, וללא בתי חולים פסיכיאטריים. בסך הכל תועדו 2,950 ביקורים של אסירים בבית חולים, מתוכם ב-95% מהמקרים (2,812) החולים נכבלו והיו מלווים בשניים, שלושה או יותר שומרים בכל הביקורים.
החוקרים מציינים עוד כי לא נמצא הבדל בשיעור החולים הכבולים בין ילדים מתחת לגיל 18 (77 מתוך 81 ביקורים) לבין מבוגרים (1,138 מתוך 1,224 ביקורים), אך שיעור הנאזקים בקרב אסירים מעל גיל 65 היה נמוך יותר (81%).
עוד עלה כי ב-80% מהמקרים המטופלים נכבלו למיטה ביד וברגל נגדיות ואיזוק היה מנת חלקם גם של אסירים מוגבלים בתנועה או מונשמים: 106 מטופלים סבלו ממגבלות תנועה קשות, אך עדיין 84% מהם היו כבולים, לרבות חולים שהיו מונשמים, שעברו ניתוחים משמעותיים ושסבלו מפגיעות אורתופדיות קשות. שיעור הכבילות היה דומה בין חולים שנעצרו עקב עבירה פלילית לבין אלה שנעצרו בגין עבירה בטחונית.
בין החוקרים החתומים על המחקר גם פרופ' דן טרנר, סמנכ"ל בית החולים שערי צדק בירושלים ומנהל המכון לגסטרו ילדים ותזונה, נציג לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית לנושא איזוק אסירים בבתי חולים וד"ר תמי קרני, ראש המכון לבריאות השד במרכז הרפואי שמיר ויו"ר הלשכה לאתיקה. במאמר שהתפרסם בדוקטורס אונלי, הם כתבו: "הקהילה הרפואית לא יכולה לעמוד מנגד לנוכח הפרת זכויות מטופלים בין כותלי בתי החולים, בניגוד לכללי האתיקה ובניגוד לחוק".
במאמר ב-The Lancet כתבו: "כדי להעלות את המודעות הציבורית לבעיה זו, פרסמנו חלק מהנתונים שלנו באופן מקומי... מידע זה הופץ גם באמצעות תקשורת המונים לרופאים ואחיות בישראל, בדגש על חובתם האתית להתערב. לאחר מכן הצענו תכנית פעולה לאומית, שכללה, בין היתר, פגישות עם בעלי עניין מרכזיים במדיניות, לרבות גופי הביטחון, משרדי המשפטים, הבריאות והביטחון הלאומי, וחברי כנסת כדי לדון בפרוטוקולי כבילה ואמצעי אבטחה חלופיים...
"הצלחנו לעודד שינוי כלל ארצי, כך שבתי חולים מתחילים כעת לתעד באופן שוטף כבילות בשדה נתונים מתוקנן בתיעוד רפואי אלקטרוני... פנינו לערכאות המשפטיות… יזמנו תחרות חדשנות לרופאים, מעצבי מוצר ומהנדסים לפתח פתרונות טכנולוגיים המבטיחים אבטחה תוך מזעור השימוש בכבלים".
שר הבריאות משה ארבל, שהגיש עוד בכנסת הקודמת הצעת חוק להגדרת המצבים שבהם יהיה צורך לאזוק אסירים המטופלים בבתי חולים, אמר כי "כמי שעוקב מקרוב אחרי תופעת איזוק האסירים בבתי החולים, אני בטוח שניתן לצמצם את היקפה באופן משמעותי". הוא הוסיף ואמר כי "מיד עם כניסתי למשרד הבריאות, הנחיתי את אנשי המקצוע לעמוד על כך שכל אדם יזכה לטיפול רפואי בכבוד וביעילות, בכל בתי החולים. כמו כן, הנחיתי לבחון ולקדם צעדים שיאפשרו פיקוח ובקרה הדוקים אחרי התופעה תוך קיום רישום ומעקב אחר כל מקרה. הרישום הוא כלי אפקטיבי שמאפשר מעקב ובקרה שוטפים, כחלק מהמגמה למיגור התופעה הרעה הזו".