דיכאון לאחר פגיעת ראש: תוצאה של פגיעה מוחית או טראומה רגשית?

דיכאון המתעורר לאחר פגיעת ראש עשוי להיות מצב מובחן פיזיולוגית ממצב של דיכאון מג'ורי שאינו קשור לפגיעה בראש (MDD). כך עולה ממחקר חדש שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Science Translational Medicine ומצביע על הבדלים בפעילות במעגלי המוח של הסובלים מדיכאון בשתי הקבוצות.

המחקר הקליני של בית החולים בריגהם אנד וומן, בבוסטון מצא כי אנשים שלקו בדיכאון לאחר פציעה מוחית טראומטית (TBI), הכוללת זעזוע מוח, הראו דפוס פעילות ייחודי במעגלים המוחיים המעורבים בדיכאון. התוצאה היתה שונה מדיכאון שאינו קשור לפגיעת ראש ושונה מאנשים שסבלו מזעזוע מוח אך לא היו להם תסמיני דיכאון.

בעוד רוב הנפגעים בזעזוע מוח מתאוששים מהפגיעה, לחלקם יש תסמינים מתמשכים שיכולים לכלול דיכאון. פגיעה מוחית טראומטית מגבירה את הסיכון לפתח דיכאון פי 8.

החוקרים ביקשו לבדוק האם דיכאון לאחר פגיעת ראש נובע מהפגיעה המוחית, או מהטראומה הרגשית של האירוע שגרם לפציעה. הם השתמשו בגירוי מגנטי טרנס-גולגולתי (TMS), טכניקה לא פולשנית לגירוי תאי עצב במוח, במטרה לבדוק האם היא יכולה לשמש כטיפול בדיכאון שנגרם מפגיעה מוחית.

הם ניתחו נתונים על 273 מבוגרים שהיו חלק מפרויקטים מחקריים אחרים, שבהם הנחקרים עברו MRI תפקודי במצב מנוחה על מנת לעקוב אחרי זרימת החמצן במוח. הנחקרים כללו אנשים שסבלו מזעזוע מוח ופיתחו דיכאון; אחרים שעברו פגיעה כזו לאחרונה אך לא נצפו אצלם תסמיני דיכאון; אנשים שסבלו מדיכאון אך ללא פגיעה מוחית ואנשים בריאים.

הממצאים הראו כי אנשים שסבלו מדיכאון, בין אם נפגעו בראש או לא, הראו קישוריות חריגה בתוך אותה רשת מוחית. הפעילות במעגלי המוח האלה פחתה אצל אנשים עם דיכאון שלא קשור לפגיעת ראש, בעוד שהפעילות במעגלים הללו עלתה אצל הנחקרים שסבלו מדיכאון לאחר פגיעת ראש.

החוקרים סיכמו: "דיכאון הקשור לפגיעה מוחית נקשר עצמאית לירידה בקישוריות DAN–subgenual cingulate, לקישוריות DAN-DMN מוגברת ולהשפעה המשולבת של שניהם".