מחקר ברמב"ם: השתלת מיקרוביום לטיפול בזיהום קלוסטרידיום

שני מחקרים שבהם מעורב המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה בוחנים את הטיפול במחלות מעי דלקתיות באמצעות חיידקי צואה. מחקר אחד המתקיים בימים אלה, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, ארה"ב, בודק את השפעת צריכת פחמימות במטופלים מבוגרים עם סוכרת סוג 1.

מדובר במטופלים הנמצאים במעקב ברמב"ם מאז אבחון המחלה בילדותם. צוות מרכז המיקרוביום עוקב אחרי פרמטרית קליניים, מטבוליים, סמנים של מערכת החיסון והשינויים במיקרוביום, בהקשר לרמת הפחמימות שהם צורכים. ב"סטנפורד" מתבצעות אנליזות מורכבות המאחדות את כל המידע המתקבל ביחס למטופלים, במטרה לאפיין סמנים חדשים היכולים להעיד על מהלך וחומרת המחלה.

רמב"ם מוביל מחקר נוסף, בינלאומי, רנדומלי ופתוח הבוחן את הטיפול בהשתלת מיקרוביום  בחולים עם זיהום בחיידק הקלוסטרידיום, חיידק הגורם לשלשולים כבר מהופעתו הראשונה, ולא אחרי סבב של כשלונות טיפוליים בתכשירי אנטיביוטיקה כפי שמקובל היום. התקווה היא שהשיטה, כטיפול שחוסך בטיפולים אנטיביוטיים חוזרים, תפחית בנוסף את שיעורי הנשאות של חיידקים עמידים, בעיה שמטרידה את עולם הרפואה.

בנוסף למחקר, ברמב"ם מייצרים קפסולות המכילות חומר אבקתי ששומר על חיות חיידקי הצואה למשך זמן. הטיפול הזה מתאפשר גם אמבולטורית וגם בבית המטופל, להבדיל מקפסולות קפואות שניתן לקבל רק בבית החולים.

נתונים שהוצגו לאחרונה בפני ועדת הבריאות של הכנסת מעידים על קפיצה של כמעט 250% במחלות מעי דלקתיות בקרב האוכלוסיה הישראלית, מאז 2005. מומחים מעריכים כי עלייה זו משקפת תמורות באורחות החיים, כמו גם הרגלי צריכה ותזונה שונים של הציבור הישראלי.

"מחקרים מצאו שמחלות מעי דלקתיות קשורות לצריכה גבוהה של מזון מעובד, בעיקר מחלת קרוהן, אולם יש ספרות התומכת גם בקשר לקוליטיס כיבית", אומר ד"ר חגי בר-יוסף, רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי ומי שמוביל את מעבדת המחקר של המכון. "הצריכה ההולכת וגוברת של מזונות אלה בקרב כלל האוכלוסיה בהחלט יכול להוות גורם לעלייה שאנו רואים במספר החולים. במעבדה, אנחנו חוקרים את הקשר הביולוגי בין הצריכה של מזון מעובד לבין התפתחות מחלות אלו. מהות הקשר עדיין נחקרת, אולם ייתכן שאחת החוליות המקשרות בין התזונה לביטוי של המחלות האלו עוברת דרך המיקרוביום".

בשנים האחרונות, הפך השימוש במיקרוביום כאמצעי טיפולי נפוץ יותר ויותר בארץ ובעולם, כשמספר בתי החולים בישראל מבצעים השתלות מיקרוביום מתוכן צואתי (FMT - fecal microbiota transplantation)  באישור משרד הבריאות, בחולים הסובלים מזיהום חוזר בחיידק הקלוסטרידיואליס (Clostridioides difficile), חיידק המופיע לאחר טיפולים אנטיביוטיים ועמיד באופן יחסי לטיפול אנטיביוטי. טיפול בהשתלות מיקרוביום יעיל ב-90% מהמקרים - נתון מדהים כשמביאים בחשבון את העובדה שאנטיביוטיקה כושלת לעתים קרובות בחולים האלה.

"כשנבדקו חולי קוליטיס כיבית וקרוהן, נמצא שבחולים הללו יש מיקרוביום לא תקין", אומר ד"ר בר-יוסף, המשמש גם כאחראי הקליני על המרכז לטיפול וחקר המיקרוביום ברמב"ם ומתמחה בהשתלות חיידקי מעי. לדבריו, "מצאו אצל חולים אלה ירידה בגיוון החיידקי ועלייה בשכיחות החיידקים הלא ידידותיים. בעבודות נוספות מצאו עדויות שקושרות בין מנגנוני ההפוגה וההחמרה של המחלות המעי דלקתיות הללו והמיקרוביום.

"בקרוהן למשל, מצאו הופעה של חיידקים לא ידידותיים שקשורים בחזרה של המחלה לאחר ניתוח. בקוליטיס כיבית, יש מחקרים המראים שהתערבות של השתלת מיקרוביום יכולה להוביל לרמיסיה של המחלה. בשלב זה, הטיפולים הללו מתבצעים אך ורק כחלק ממחקר ואינם נחשבים לטיפול רפואי מקובל".

ד"ר בר-יוסף מציין כי ישנו מחקר ענף בכל הקשור למיקרוביום בתחומים רפואיים שונים, בהתבסס על הקשר שמתקיים בין שינויים בהרכב המיקרוביום במעיים למצבי חולי שונים. "מעבר למחלות מעי דלקתיות, יש מחקרים העוסקים בהשמנת יתר, זיהומים, אוטיזם ועוד. אלו רק חלק מהאפשרויות העתידיות של טיפולים באמצעות השתלת מיקרוביום. מטרת המחקרים הללו, במרבית המקרים, היא להחזיר את האיזון למיקרוביום ולאפשר לו להשפיע על מהלך המחלה או על המצב הבריאותי של המטופלים באמצעים 'אורגניים'".

בין אם לצורכי מחקר ובין אם לצורכי טיפול, השימוש במיקרוביום אנושי מתאפשר הודות לתורמים, מסבירה ד"ר מילנה פיטשני, מומחית למיקרוביולוגיה קלינית ומנהלת המרכז לטיפול וחקר המיקרוביום ברמב"ם. "אנחנו מרכזים את  המיקרואורגניזמים ה'טובים' שבמערכת העיכול של התורם בתוך מנות להשתלת מיקרוביום, ומאפשרים לרופאים וחוקרים לשפר את הטיפול בחולים עם קלוסטרידיום, לצד שיתופי פעולה מחקריים ומדעיים עם גורמים מובילים שונים בארץ ובעולם.

"התורמים הפוטנציאלים עוברים שאלון רחב ובדיקות, לצורך שלילת חשיפה למזהמים ומחלות רקע כלשהן", מסבירה ד"ר פיטשני. "בהמשך אנחנו מעבדים את התרומה לתוך קפסולות, אותן ניתן לבלוע. יש גם אפשרויות טיפול בהזלפה לתוך מערכת העיכול דרך קולונוסקופיה או בחוקן, וזה בעיקר למטופלים שלא מסוגלים לבלוע. זה הטיפול המקובל בחולים עם זיהום חוזר בקלוסטרידיום, שאינם מגיבים לטיפול אנטיביוטי".

ד"ר פיטשני מסכמת: "לצד המחקרים הללו, אנחנו גם עובדים על פיתוח שיטות חדשות לאבחון ומעקב של מצבי חולי שונים בהם ידוע הקשר עם שינויים במיקרוביום. בעזרת ניתוח אוכלוסיות המיקרואורגניזמים במעיים ובשילוב עם פרמטרים קליניים ודמוגרפיים, אנחנו מנסים להגיע לתובנות שלא קיימות כיום בארגז הכלים של הרופאים. המיקרוביום הוא אוצר בלום שרק ממתין להיחשף".