במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Eye ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין תפקודי כליה לרטינופתיה סוכרתית (diabetic retinopathy – DR) ובצקת מקולרית סוכרתית (diabetic macular oedema – DMO).
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי כלל סך של 1,877 חולי סוכרת בגילאי 30-80 (אוקטובר 2017 – אפריל 2019). נוכחות DR,יDR מסכן ראיה (vision-threatening DR – VTDR) ו-DMO דורגו בעזרת צילום קרקעית העין ב-7 שדות (seven-field fundus photographs). תפקודי כליה הוגדרו כתקינים\עם הפרעה קלה\עם סימני מחלת כליות כרונית (chronic kidney disease – CKD), וזאת על פי ערכי eGFRי(estimated glomerular filtration rates).
תוצאות המחקר הדגימו כי הקשר בין GFR מופחת להימצאות של DR מכל סוג, מותנה בהימצאות מיקרואלבומינוריה (יחס סיכונים: 2.40 להפרעה קלה ו-3.37 ל-CKD,יP<0.05 עבור כולם). מאידך, הפרעה ב-GFR נמצאה קשורה באופן בלתי תלוי ל-VTDR ללא קשר למיקרואלבומינוריה (P<0.05). הסיכון ל-DR (יחס סיכונים: 1.74 לרבעון 2 ו-3.09 לרבעון 4) ול-VTDR (יחס סיכונים: 3.27 לרבעון 2 ו-6.41 לרבעון 4) עלה בהדרגה וביחס ישר לעליה ברבעוני מיקרואלבומינוריה (P<0.05). לבסוף הודגם כי CKD (יחס סיכונים: 3.07, P=0.012) ומיקרואלבומינוריה (יחס סיכונים: 3.22 עבור רבעון 3 ו-5.25 עבור רבעון 4, P<0.05) הינם גורמי סיכון בלתי תלויים ל-DMO.
מתוצאות מחקר זה עולה כי ירידה ב-GFR הינה בעלת קשר חזק ל-VTDR. מאידך הקשר בין GFR ל-DR הופך מובהק אך ורק כאשר ישנה גם מיקרואלבומינוריה. מיקרואלבומינוריה ו-CKD נמצאו קשורים באופן מובהק ל-DMO.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
