הרפורמה שתפתור את המחסור והשחיקה של הרוקחים בישראל

צוותים במשרד הבריאות גיבשו לאחרונה מתווה להקלת ושיפור הרגולציה הקיימת על בתי מרקחת ורוקחים בישראל על מנת לטפל במחסור ברוקחים. הזדקנות האוכלוסיה היא אחד הגורמים העיקריים לגידול בביקוש לשירותי רוקחות, אך המחסור ברוקחים גורם לסגירת בתי מרקחת.

כותבי המתווה מציעים לתת לרוקחים סמכויות מתקדמות ולהקל על העבודה הטכנית והביורוקרטית, לייצר להם מכפילי כוח באמצעות טכנאי בית מרקחת, לקדם שימוש בטכנולוגיות ובמכשור לייעול עבודתם ולבצע הקלות תפעוליות משמעותיות על אופן פעילות בתי המרקחת.

המתווה המוצע אושר במלואו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ביום ה' שעבר ומועבר כעת לתהליך היישום. בחודשים הקרובים יפעל המשרד לקידום המתווה שידרוש מספר תיקוני חקיקה, תקנות ונהלים.

בישראל כ-2,000 בתי מרקחת, מתוכם כ-900 בבעלות של קופות החולים, כ-400 בבעלות רשתות פארם וכ-650 בבעלות פרטית אחרת. כ-7,000 רוקחים פעילים בארץ, מתוך כ-11,000 בעלי רישיון. מחברי המתווה מציינים כי "חלקים נרחבים ברגולציה על בתי המרקחת נכתבו לפני עשרות שנים ואינם מותאמים למציאות הקיימת היום, דבר הבא לידי ביטוי, בין היתר, בעומס הדרישות השוחק את הרוקח".

בין הצעדים שיינקטו: יצירת ואסדרת תפקיד טכנאי בית מרקחת, מתן סמכויות חדשות לרוקח, הקלה על ביצוע משלוחי תרופות לבית הלקוח ועל מסירת תרופות באמצעות מכונות אוטומטיות ותיבות אישיות, דיגיטציה בעבודת הרוקח כולל בניהול ותיעוד המרשמים, הרחבה של רשימת התרופות ללא מרשם ותרופות שניתן למכור מחוץ לבית המרקחת, הקלות בתפעול בית המרקחת ובדרישות התשתית ואופן הפעילות של בתי המרקחת, הקלות על עבודתו של הרוקח והרוקח האחראי ואף גישות חדשניות לאישור פתיחה של בתי מרקחת שלא תחת הרגולציה והדרישות הקיימות.

 טכנאי בית מרקחת

כותבי המתווה מציינים כי יצירת תפקיד טכנאי בית מרקחת היא אחת הדרכים להתמודד עם המחסור. טכנאי בית מרקחת יוריד מהעומס המוטל כיום על הרוקח ובאמצעות ביזור הסמכויות יוכל הרוקח להתפנות למטלות חשובות יותר.

פרופ' איל שוצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל. "המתווה דורש שינויי חקיקה לא קטנים. החשש הוא שבין הכוונות לביצוע בפועל יהיה פער". צילום באדיבות: ליאור צור

על פי המתווה, יוכל טכנאי בית מרקחת לתת למטופלים תרופות מרשם (וללא מרשם) קבועות במסירה חוזרת; למסור תרופות לאחר ייעוץ רוקחי ולבצע הכנות רוקחיות פשוטות. סמכויות הטכנאי לפיכך יאפשרו לו לעשות את מירב הפעולות הלוגיסטיות והאדמיניסטרטיביות שמבוצעות היום על ידי רוקח (בקרה על מקרר, כיול טמפרטורה, שקילה וכו'). טכנאים אלה יוכשרו על ידי מוסדות אקדמאים, מכללות או קופות החולים.

תפקיד הרוקח על פי המתווה החדש

כותבי המתווה מציינים כי חלה שחיקה במעמדו של הרוקח, בין השאר בשל ריבוי המטלות האדמיניסטרטיביות המוטלות עליו. "פינוי זמנו של הרוקח לטובת עיסוק בתכנים קליניים על חשבון מטלות לוגיסטיות עשוי לשנות זאת תוך שישפר את השירות למטופל ואף עשוי להועיל למערכת הבריאות. זאת, באמצעות מתן סמכויות לרוקח אשר מיושמות בפועל רק על ידי רופאים".

מתווה הסמכויות החדשות לרוקח יגובש עד לאוגוסט השנה והוא יכלול התייחסות למתן מרשם רוקח לטיפול המשכי ושאינו המשכי למטופל; "תרופות רוקח", תוך הרחבת הרשימה והוספה של הגדרת מצבים רפואיים. משך התקופה הנדרשת למתן מרשם לתכשיר לטיפול המשכי יקוצר משישה חודשים לשלושה; תיקון מרשם רופא עקב טעות; ניפוק תכשיר בלא מרשם בשל צורך מיידי ודחוף ללא צורך בפנייה לגורם המטפל או במילוי טופס ידני; ניפוק סם מסוכן להפרעת קשב וריכוז (כנגד מרשם רופא) לתקופה של חודש, אף אם לא צוינה הסיבה להגדלת הכמות; ניפוק תכשירים ע"פ תקנה 29 שלא להתוויה רשומה בפנקס התכשירים על פי החלטת הרופא המטפל, ללא צורך בטופס 29 ובאישור רוקח מחוזי וכן ניפוק תכשיר דומה עקב מחסור בתכשיר שבמרשם.

בנוסף, מוצע ליצור הגדרה של "רוקח קליני" שיוכל לתקן או להתאים מינונים תוך יידוע הגורם המטפל וללא צורך בקבלת מרשם רופא.

המתווה יעסוק גם במבנה בית המרקחת כך שיוסרו דרישות מבניות וכן תתאפשר הקמה והפעלה של בית מרקחת שבו לא תהיה קבלת קהל אלא חדר לרוקח המאפשר לו גם לבצע ייעוץ רוקחי.

בנוסף, תהיינה הקלות בתפעול בית המרקחת וכן בחובות דיווח ותיעוד החלות על הרוקח שיפחיתו את העומסים בבית המרקחת ויקלו על עבודתו של הרוקח והרוקח האחראי. בין השינויים המוצעים בהקשר זה: רוקח אחראי יוכל לשמש כרוקח אחראי בשני בתי מרקחת; תצומצם רשימת משככי הכאבים המחויבים להיות מוחזקים בבית המרקחת ועוד.

בהתייחסות למנגנוני מכירת תרופות, בתי מרקחת יהיו רשאים להפעיל שלוחה ניידת ויוכלו לבצע משלוחים לבית המטופל בתנאים מקלים. בנוסף, יופעלו מכונות אוטומטיות, תיבות אישיות או רובוטיקה. תרופות GSL ותרופות נוספות יוכלו להימכר גם במכונות אוטומטיות ובמקומות כמו מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות רפואיים.

פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות, הארגון היציג הגדול של רוקחים בישראל שבו כ-4,500 חברים, מסר לדוקטורס אונלי כי הארגון מברך על המתווה וכי "יש בו נושאים שאם חלקם יבוצעו ויעברו את תהליך החקיקה זה ישפר מאוד את השירות הן לציבור והן לרוקחים".

לדברי פרופ' שורצברג, "יש מחסור של בין 400 ל-1,000 רוקחים. אם המדינה תכשיר טכנאי בית מרקחת שייקח חלק מהמטלות האדמיניסטרטיביות והלוגיסטיות מהרוקחים, כך שהם יוכלו לעסוק בפעילות הקלינית מול המטופל על מנת לסייע להצלחת הטיפול התרופתי, זה ישפר מאוד את עבודתם. כיום יש כוח עזר מיומן, חלקם סטודנטים לרוקחות, אך הפעילות שלו מצומצמת".

הוא הדגיש כי תהליך הטמעת מקצוע טכנאי בית מרקחת חייב להיעשות בצורה מושכלת:  "טכנאי בית המרקחת אינו רוקח ואינו מיועד להחליף את הרוקח בעבודתו אלא לתמוך בו ולשחרר את זמנו היקר לפעילות שבה יוכל הרוקח לשפר את איכות השירות, למנוע תחלואה הקשורה בתרופות ולאפשר למטופלים הדרכה, הכוונה וליווי".

עוד אמר פרופ' שורצברג: "המתווה דורש שינויי חקיקה לא קטנים. החשש הוא שבין הכוונות לביצוע בפועל יהיה פער. אנו קוראים למשרד הבריאות לממש בהקדם את האפשרי את המתווה ובמיוחד את אסדרת הנושא של טכנאי בית מרקחת כדי שרוקחים יוכלו להעניק את השירות של ייעוץ תרופתי רוקחי שנמצא כבר בסל התרופות אך עדיין לא מבוצע".