המטרה: לחזק את מערכת הבריאות הציבורית, בדגש על הפריפריה

שר הבריאות משה ארבל קורא לתורמים שלא להפנות את כספם למחלקות היולדות בבתי החולים במרכז הארץ: "זה לשים כסף על קרן הצבי", אמר, "מחלקות אלו מתוקצבות בתקצוב יתר". הדברים נאמרו בדיון בוועדת הבריאות, בראשות חה"כ אוריאל בוסו, שנערך אתמול (ב') בנושא תקציב ופעילות משרד הבריאות. הנושאים העיקריים שעלו בדיון הם אי שוויון בין מרכז לפריפריה, רפואה ציבורית מול רפואה פרטית, מצב מוסדות בריאות הנפש, התארכות התורים לשירותים והמחסור ברופאים.

פריפריה ואוכלוסיות מוחלשות

יו"ר הוועדה קרא למשרד הבריאות לפעול בדחיפות לקיצור תורים במערכת, לקבוע סדרת תקני איכות לקופות החולים עבור זמני המתנה ולפעול להרחבת הסדרי בחירה של קופות החולים. "המטרה הסופית היא לחזק את המערכת הציבורית. לנגד עינינו עומדים לא אלה שרכשו ביטוחים פרטיים, אלא מי שאין לו ביטוח נוסף".

השר ארבל התייחס לצורך לחזק את הפריפריה ואמר: "מדינת ישראל היא שטח של מחוז בקליפורניה, ולא יכול להיות שיהיו פערים כאלה משמעותיים בשירותים שהמדינה נותנת לאזרחיה. אין שום סיבה שאזרח מחורה, סכנין, קריית שמונה או נהריה יחיה פחות בגלל אזור המגורים שלו, בגלל אזור החיוג שלו או המיקוד שלו בדואר".

בהתייחסות לתקציב משרד הבריאות שיגדל בשנים 2023-2024 ל-49.1 מיליארד שקל ול-55.1 מיליארד שקל בהתאמה, אמר השר ארבל כי התקציב הוא בשורה גדולה וחשובה לצמצום פערים. "עם כל הכבוד לרפואה הפרטית, גאוותנו ותפארתנו הן על כך שגם אדם שהפרוטה אינה מצויה בכיסו יקבל את הרפואה הטובה ביותר. המיקוד חייב להיות בפריפריה. המקומות הגדולים והחזקים יסתדרו בשלב הזה עם מיקוד מאמץ נמוך יותר".

עוד אמר השר ארבל כי "גם את תכנית קיצור התורנויות אנחנו מתחילים בפריפריה, שם יקוצרו התורנויות ל- 19 שעות באותה משכורת, מה שעשוי להוביל מתמחים לבחור להתמחות שם".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בנושא זה כי "משאבי משרד הבריאות מוקצים בדיס-פרופורציה לטובת הפריפריה. עדיין יש פערים ואנחנו מתקשים לתת איזון מספק בעיקר בגלל שאין אוכלוסיה חזקה מספיק ביישובים אלה".

בריאות הנפש ורפואה ציבורית

בתשובה לשאלת חה"כ חילי טרופר בנושא בריאות הנפש אמר המנכ"ל בר סימן טוב כי יש עלייה אדירה של עד 50% בצריכת שעות בריאות הנפש, בדגש על ילדים. הוא הוסיף ואמר כי בתוך חודש יוצגו החלטות משמעותיות שנועדו להתמודד עם העלייה האדירה בביקושים לבריאות הנפש; הגדלה מאסיבית מאוד של המטפלים, טיפולים ממוקדים יותר וקצרים יותר. "נקצה לכך מאות מיליוני שקלים", אמר.

בהתייחסות לחיזוק הרפואה הציבורית ולהרחבת הסדרי הבחירה למטופלים, אמר בר סימן טוב כי "מ-1 בספטמבר נאפשר ליותר בתי חולים לתת יותר שירותים לבחירת האזרח, למשל IVF, גינקולוגיה, בריאות הנפש וגם טופס 17 שקוף. מטופל יוכל לדעת למי הוא יכול לגשת מבין כל נותני השירות. נקצה כסף לבתי החולים הציבוריים כדי שיעבדו אחרי הצהריים".

תקציב המשרד

גם השר ארבל וגם מנכ"ל המשרד בר סימן טוב הזכירו את מאבקו של חה"כ אריה דרעי למען תקציב משרד הבריאות. השר ארבל אמר: "נכנסתי למשרד אחרי שהרב אריה דרעי חתם הסכמים קואליציוניים שיצרו שינוי דרמטי במערכת הבריאות ומובילים לתוצאה משמעותית בצמצום פערים, בהגדלת סל התרופות במאות מיליוני שקלים בתכנית רב שנתית".

מנכ"ל בר סימן טוב דיבר על העומס והדרישות המתגברות על המערכת ועל השחיקה של ההיצע, קרי מספר מיטות, מספר רופאים ושירותים. הוא ציין כי הצרכים והביקושים עולים מדי שנה, הן בשל גדילה של 2% מדי שנה באוכלוסיה כתוצאה מילודה ומעלייה - החברה הישראלית גדלה מדי שנה בכ-200 אלף איש, שפירושם כמיליון איש מדי חמש שנים.

לצד זאת ציין כי שבני 75 ויותר הם הצרכנים הגבוהים ביותר של מערכת הבריאות וצורכים פי שלושה שירותים מאדם בגיל ממוצע. לדבריו, אוכלוסיה זו תכפיל את עצמה בעשור הקרוב. הוא הוסיף ואמר כי אנשים חולים יותר ויש יותר מחלות כרוניות בגילים צעירים. "אם לא נתערב, נראה ירידה במספר הרופאים והמיטות לנפש ומעבר לרפואה פרטית", אמר והוסיף כי התופעות הללו חריפות יותר בפריפריה. הוא הציג את תכניתו לחיזוק היסודות לטיפול בפערים במשאבים לקהילה ובצמיחה. עוד ציין את המעבר מטיפול בבית החולים לטיפול בקהילה ובהמשך מטיפול בקהילה לטיפול בבית.