אתמול (ד') נערכה הישיבה הראשונה של הוועדה שהקים שר הבריאות משה ארבל לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות. מטרת הוועדה לגבש תכנית תוך הישענות על מודלים בעולם והתאמתם לישראל, תהליכים שהובלו במשרד בתקופה אחרונה, עם המלצות שגובשו בנושא בעבר.
עוד בעניין דומה
היוזמה להקמת הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, נולדה בעקבות דו"ח ארגון ה-OECD בדבר המחסור ברופאים בישראלים מראשית החודש והיא צפויה להגיש מסקנות עד ל-1 בנובמבר השנה. הוועדה דנה בפתרונות שונים הכוללים: הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה מ-900 לאלפיים תוך חמש שנים, מתן תקן וחקיקה בנוגע לעוזרי רפואה והתמחות רופאים בקופות החולים.
בר סימן טוב אמר בדיון כי "פנינו לפתרונות ולא למאבקים". הוא אמר כי מדובר במציאות משברית, בצרכים בסיסיים של מערכת הבריאות שמחייבים ארגז כלים וסל פתרונות. הוא הזכיר את המחלות הכרוניות בגילים צעירים והתחלואה בבריאות הנפש המחייבים מענה.
"זו לא עוד ועדה", הדגיש מנכ"ל משרד הבריאות, "כולם משתפים פעולה כדי לתת פתרונות עומק גם למצב הנוכחי וגם לעתיד. לא מספיק לתת פתרון יחיד כמו הגדלת מספר הסטודנטים, אלא צריך לייצר מנגנון שכולל גם תכנון לטווח ארוך וגם מייצר גמישות במערכת".
עוד אמר בר סימן טוב: "לא משנה כמה תרופות נקנה וכמה בתי חולים נקים - אם אין בסוף כוח אדם רפואי שיבצע את המשימה - נעמוד בפני שוקת שבורה. האתגר הכי גדול למערכת הבריאות הוא אתגר כוח האדם".
בר סימן טוב דיבר על הזדקנות האוכלוסיה בישראל כמו בכל העולם, לצד קצב הגידול של האוכלוסיה הייחודי לישראל. "העבודה נעשית לא רק בוועדה הזו אלא גם בעבודה נוספת במשרד הבריאות במקצועות הבריאות וכן בסיעוד. אנחנו משלימים את החקיקה של עוזרי רופא ובכל המערכת נעשים צעדים רבים נוספים. יש תנועה גלית ממשבר למשבר בלי תכנון ארוך טווח ומה שאנחנו רוצים שיהיה שונה הפעם זה לייסד מנגנונים שיטתיים לפתרון".
ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי הפערים העצומים בין מרכז לפריפריה יתעצמו בשנים הקרובות. "אנחנו מחויבים להכווין את הכוחות ולא לתת רק לכוחות השוק לפעול. אבל אין פתרונות קסם, צריך פתרונות עומק. יש מודלים מוצלחים לתכנון כוח אדם רפואי בעשרות מדינות בעולם. האתגר שלנו - לפעול יחדיו, כלל הגופים והשחקנים במערכת, במשותף ומתוך תחושת אחריות משותפת ולייצר מודל נכון ומותאם לצורכי מערכת הבריאות בישראל".
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב, התייחס למספר הרופאים כאל החסם העיקרי של המערכת ואמר: "אנחנו חייבים לשנות את זה ולהציב כיעד של משרד הבריאות את מספר הסטודנטים. בנינו וייצרנו מגה בתי חולים ומנהל בית החולים צריך לקחת פלוגות של סטודנטים וללמד אותם, אבל אין לו תמריץ ללמד כמה שיותר סטודנטים. אנחנו צריכים לייצר מלמעלה למטה הוראה מחייבת להגדלת השדות הקליניים בבתי החולים".
ד"ר אורלי ויינשטיין, סמנכ"לית ראש חטיבת בתי חולים בשירותי בריאות כללית, אמרה כי יש לשתף את ההסתדרות הרפואית בתהליך וכי יש לנפץ את הפרדיגמה בדבר היחס בין רופאים בבתי חולים לאלה שבקהילה. "אין סיבה שנכשיר רופאים בבתי חולים ומרביתם יעבדו בקהילה, כי הבעיות שמתמודדים איתם הרופאים בקהילה ובבתי חולים הן שונות. לכן, צריך לשפר את הקשר בין בתי החולים והקהילה. אנחנו רוצים שמתמחים יעבדו בקהילה וכך באופן אוטומטי יגדל מספר הרופאים בקהילה. הוועדה תבחן באילו תחומים הדבר רלוונטי כמו גם באיזה שלב בהתמחות הדבר נכון. זו עבודה שלא יכולה להיעשות בלי הר"י ולכן נשמח לשתף אותם בתהליך".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
