חדשות

בר סימן טוב בוועדה לטיפול במצוקת כוח אדם רפואי: "זו לא עוד ועדה"

משרד הבריאות כינס לראשונה את הוועדה לטיפול במחסור ברופאים | מסקנותיה יוגשו עד ל-1 בנובמבר | פרופ' גמזו: "אין תמריץ להכשרת סטודנטים בבתיה"ח – יש לייצר הוראה מחייבת להגדלת השדות הקליניים"

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. צילום: פלאש 90

אתמול (ד') נערכה הישיבה הראשונה של הוועדה שהקים שר הבריאות משה ארבל לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות. מטרת הוועדה לגבש תכנית תוך הישענות על מודלים בעולם והתאמתם לישראל, תהליכים שהובלו במשרד בתקופה אחרונה, עם המלצות שגובשו בנושא בעבר.

היוזמה להקמת הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, נולדה בעקבות דו"ח ארגון ה-OECD בדבר המחסור ברופאים בישראלים מראשית החודש והיא צפויה להגיש מסקנות עד ל-1 בנובמבר השנה. הוועדה דנה בפתרונות שונים הכוללים: הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה מ-900 לאלפיים תוך חמש שנים, מתן תקן וחקיקה בנוגע לעוזרי רפואה והתמחות רופאים בקופות החולים.

בר סימן טוב אמר בדיון כי "פנינו לפתרונות ולא למאבקים". הוא אמר כי מדובר במציאות משברית, בצרכים בסיסיים של מערכת הבריאות שמחייבים ארגז כלים וסל פתרונות. הוא הזכיר את המחלות הכרוניות בגילים צעירים והתחלואה בבריאות הנפש המחייבים מענה.

"זו לא עוד ועדה", הדגיש מנכ"ל משרד הבריאות, "כולם משתפים פעולה כדי לתת פתרונות עומק גם למצב הנוכחי וגם לעתיד. לא מספיק לתת פתרון יחיד כמו הגדלת מספר הסטודנטים, אלא צריך לייצר מנגנון שכולל גם תכנון לטווח ארוך וגם מייצר גמישות במערכת".

עוד אמר בר סימן טוב: "לא משנה כמה תרופות נקנה וכמה בתי חולים נקים - אם אין בסוף כוח אדם רפואי שיבצע את המשימה - נעמוד בפני שוקת שבורה. האתגר הכי גדול למערכת הבריאות הוא אתגר כוח האדם".

בר סימן טוב דיבר על הזדקנות האוכלוסיה בישראל כמו בכל העולם, לצד קצב הגידול של האוכלוסיה הייחודי לישראל.  "העבודה נעשית לא רק בוועדה הזו אלא גם בעבודה נוספת במשרד הבריאות במקצועות הבריאות וכן בסיעוד. אנחנו משלימים את החקיקה של עוזרי רופא ובכל המערכת נעשים צעדים רבים נוספים. יש תנועה גלית ממשבר למשבר בלי תכנון ארוך טווח ומה שאנחנו רוצים שיהיה שונה הפעם זה לייסד מנגנונים שיטתיים לפתרון".

ד"ר ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי הפערים העצומים בין מרכז לפריפריה יתעצמו בשנים הקרובות. "אנחנו מחויבים להכווין את הכוחות ולא לתת רק לכוחות השוק לפעול. אבל אין פתרונות קסם, צריך פתרונות עומק. יש מודלים מוצלחים לתכנון כוח אדם רפואי בעשרות מדינות בעולם. האתגר שלנו - לפעול יחדיו, כלל הגופים והשחקנים במערכת, במשותף ומתוך תחושת אחריות משותפת ולייצר מודל נכון ומותאם לצורכי מערכת הבריאות בישראל".

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב, התייחס למספר הרופאים כאל החסם העיקרי של המערכת ואמר: "אנחנו חייבים לשנות את זה ולהציב כיעד של משרד הבריאות את מספר הסטודנטים. בנינו וייצרנו מגה בתי חולים ומנהל בית החולים צריך לקחת פלוגות של סטודנטים וללמד אותם, אבל אין לו תמריץ ללמד כמה שיותר סטודנטים. אנחנו צריכים לייצר מלמעלה למטה הוראה מחייבת להגדלת השדות הקליניים בבתי החולים".

ד"ר אורלי ויינשטיין, סמנכ"לית ראש חטיבת בתי חולים בשירותי בריאות כללית, אמרה כי יש לשתף את ההסתדרות הרפואית בתהליך וכי יש לנפץ את הפרדיגמה בדבר היחס בין רופאים בבתי חולים לאלה שבקהילה. "אין סיבה שנכשיר רופאים בבתי חולים ומרביתם יעבדו בקהילה, כי הבעיות שמתמודדים איתם הרופאים בקהילה ובבתי חולים הן שונות. לכן, צריך לשפר את הקשר בין בתי החולים והקהילה. אנחנו רוצים שמתמחים יעבדו בקהילה וכך באופן אוטומטי יגדל מספר הרופאים בקהילה. הוועדה תבחן באילו תחומים הדבר רלוונטי כמו גם באיזה שלב בהתמחות הדבר נכון. זו עבודה שלא יכולה להיעשות בלי הר"י ולכן נשמח לשתף אותם בתהליך".

נושאים קשורים:  מחסור ברופאים,  משרד הבריאות,  משה בר סימן טוב,  פרופ' רוני גמזו,  ד"ר אורלי ויינשטיין,  ד"ר ספי מנדלוביץ',  חדשות,  מערכת הבריאות
תגובות
23.06.2023, 09:35

העסקת סטודנטים זה לא הפתרון למחסור ברופאים. יש מלא רופאים בארץ של מוצאים מקום התמחות בגלל במחסור במקומות התמחות בבתי החולים

אנונימי/ת
23.06.2023, 09:56

בוקר טוב מזל שה OECD מעיר אותנו. משה בר סימן טוב בלי העמדות פנים, גם כשהיית באוצר וגם בכהונות הקודמות , אתה והר"י ייבשתם וממשיכים לייבש את מערכת הבריאות ובראש ובראשונה את הרופאים. העברתם את כל האשמה לתחלואת המערכת על הרופאים שגם כך נטחנים, ועובדים מרגע קבלה לאוניברסיטה ועד גיל 40 פלוס כמו עבדים. אז מספיק להעמיד פנים ותתחילו לעבוד כי גם לא יהיה מי שיטפל בכם בקרוב.
להגדיל מס הסטודנטים
לשנות ולקצר מסלול לימודים
תוספת אחים -עוזרי רופא
הורדת כל המשימות האדמיניסטרטיביות מהרופאים
הוספת תקנים
קיצור משמרות המתמחים!
תרדו מהרפואה הפרטית, לא שם קבור הכלב, אם לא תיהיה רפואה פרטית לא יהיו בכלל רופאים, והקטסטרופה בכלל תיהיה ללא שליטה.
וזה במיידי בלי ועדות יותר, כולם יודעים את העובדות, כולל אתה סימנטוב , צריך רק לעשות מעשים!

23.06.2023, 10:32

זה כן עוד סתם ועדה.
אפילו שישבו שנים על המדוכה בסוף לא יוסיפו תקנים להתמחות
יש רופאים אבל לא נותנים להם להתמחות.
כרגיל עוד סתם ועדה

דווקא קל להגיד שזה סתם עוד וועדה. הרי הבעיה האמיתית היא תקנים להתמחויות ולא מספר הסטודנטים. אבל עוד תקנים להתמחויות זה דבר שהר"י ממש לא רוצה כי זה יקצר תורנויות. חרטא של תכנון כוח האדם

חרטא. בעיית התקנים היא בהתמחויות אבל זה לא באינטרס של הרי

אנונימי/ת
23.06.2023, 11:52

הגדלת שדות קליניים זה מצויין. יש מספיק לאן לגדול. אבל מה האינטרס? הכסף על הוראה לא מגיע למחלקה ולא לעוסקים בהוראה. הם גם לא מקבלים שום הכרה אקדמית. כי עדיף לשבת ולעשות מחקר שלא מועיל לאיש ולקבל מעמד אקדמי מאשר ללמד ולהכשיר את רופאי העתיד. תתחילו מלשנות את זה. לתת לרופא שמלמד במחלקה זמן בתשלום לטובת זה. תתגמלו מחלקות שעושות הרבה הוראה. הכסף ישמש את המחלקה לשלוח את מתמחיה לכנסים וקורסים. תדאגו שהאוניברסיטאות יפרסו את כנף האקדמיה על המועצה המדעית. שגם מי שכותב בחינות, סילבוסים, תכניות הוראה ועוד, יקבלו הכרה אקדמית כמו בכל מקום מתוקן.

אנונימי/ת
23.06.2023, 12:13

אני מברך על היוזמה אך ישנם גם דברים בסיסיים שנדרש לעשות על מנת לעשות שינוי אמיתי:
1. יש לעשות תכנון אסטרטגי אמיתי למצוקת כח האדם, להבין כמה רופאים יש בכל תחום , כמה מתמחים קיימים , מתי יוצאים לפנסיה, מתי מסיימים התמחות. יחס תחום מקצועי אחד ל 1000 נפש - זה לא נעשה עד היום.
2. פירוק ההסתדרות הרפואית מהמועצה המדעית - לא ייתכן שגוף ייצוגי יהיה גם גוף רגולטורי .
3. חיזוק הרפואי הציבורית במיוחד זו שבבתי החולים על ידי השוואת משכורות הרופאים בבתי החולים הציבוריים לקהילה על מנת לעודד עבודה מלאה בבתי החולים דבר שיאפשר גם השקעה עתידית בסטודנטים הרבים שיגיעו (כעת אין מספיק ולא יהיו מספיק שדות קליניים בשיטה הקיימת)
4. העברת תקני המתמחים לבקרה לאומית - לא כל מנהל יוכל לגרוע או להוסיף תקן כעולה על ראשו שכן לתקנים משמעות בתכנון האסטרטגי קדימה
5. הוצאות בחינות שלב א׳ ושלב ב׳ מתוכנית ההתמחות - ישחרר באופן פרקטי 8 חודשים לטובת ההתמחות - קריטי כשאנחנו נדרש להקפדה על שעות עבודה ובכך נוריד את משך החשיפה הקלינית ב 20% בהשוואה לנעשה היום. כמו גם, מסיימי ההתמחות יוכלו להציף את הקהילה בזמן שלומדים לבחינות - בדומה לארה״ב יהיו - board eligible
מבלי לעשות מי מהצעדים הללו אני לא צופה פיתרונות מעשיים לקסטטרופה שעומדת לפתחנו - בהצלחה

אנונימי/ת
23.06.2023, 14:59

אני חי בארה״ב ושם מי שעובד במרכז אקדמי חייב להיות עם תקן אקדמי וללמד, להיות מוערך שנתית בהוראה ולהשתתף בהוראה באוניברסיטה.

23.06.2023, 16:10

השלב הראשון הוא בדיקה בכמה רופאים יש צורך בכול התמחות ולקשור את הכמות ביחס לזמן ההמתנה לכול מקצוע.
למיטב ידיעתי בדיקה כזו לא נעשתה. רק לאחר מכןאפשר לתכנן את כמות הסטודנטים.
על כול רופא שמסיים את לימודיו המסובסדים בארץ לעבוד מספר שנים שיוגדר מראש.
וכן לא פופולרי אבל להפריד לחלוטין בין רפואה ציבורית ופרטית. למען ההגינות בהדרגה. תלוי לזה כמובן עלייה משמעותית בשכר הציבורי כמו שכר שופט בעליון על כול רכיבי השר

26.06.2023, 15:26

התמונה ברורה, המצב חמור כבר עכשיו ! למה צריך לחכות למסקנות הוועדה עד לנובמבר ? תעלו את מספר הסטודנטים כבר השנה ויפה שעה קודם.