חדשות

עלייה חדה בשיעור המוותרים על טיפול רפואי בעשור האחרון

תשלום, מרחק וזמני המתנה ארוכים גורמים ליותר ויותר ישראלים לוותר על טיפולים רפואיים | פחות ממחצית הישראלים סבורים שיקבלו ממערכת הבריאות את הטיפול הטוב והמועיל ביותר בעת מחלה קשה

תורים בקופות החולים. כותבי הדו"ח מעריכים כי הפערים בבריאות ימשיכו להעמיק בעקבות המלחמה (צילום: "פלאש 90")

שיעור המוותרים על טיפולים רפואיים בשל תשלום, מרחק או זמני המתנה עלה עם השנים ומצביע על בעיה גוברת של זמינות ונגישות שירותי הבריאות ועל הצורך בהפחתת ההשתתפות העצמית ובהגדלת ההיצע. כך עולה ממחקר "שימוש בשירותי בריאות, עמדות ותפיסות בנוגע למערכת הבריאות - מגמות על פני זמן לפי מאפייני רקע", שהוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

החוקרות מיכל לרון, רינה מעוז ברויאר ושרביט פיאלקו ממכון מאיירס-ג‘וינט-ברוקדייל ביקשו ללמוד על מגמות ברמת האמון במערכת הבריאות ובשביעות הרצון ממערכת הבריאות ומקופות החולים וכן על מגמות בוויתור על שירותי בריאות בשני העשורים האחרונים, לפי מאפייני רקע. הן ניתחו סקרים שנערכו בעברית, בערבית וברוסית בין השנים 2021-1999 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל (בני 22+).

הן מצאו כי שביעות הרצון ממערכת הבריאות עלתה ל-68% בשנת 2021 (עלייה של 10%  משנת 1999). שביעות הרצון מקופות החולים נשארה יציבה לאורך השנים (89% ב-1999 ו-88% ב-2021). מגמת ירידה נרשמה בשיעור הביטחון שבעת מחלה קשה יקבלו ממערכת הבריאות את הטיפול הטוב והמועיל ביותר, מ-62% בשנת 2014 ל-46% ב-2018.

מוותרים על טיפול
הסיבה המרכזית לוויתור על שירותים רפואיים היא זמני המתנה ארוכים בקופה - שיעור המוותרים עלה מ-12% בשנת 2012 ל-34% ב-2021.

זמני המתנה ארוכים מאפיינים את כל המחוזות ובמיוחד את אזור הדרום, שבו חלה עלייה בזמני ההמתנה - רק 10% ציינו כי ויתרו על טיפול בגלל המתנה בשנת 2016 ו-38% ציינו זאת בשנת 2021. החוקרות מציינות כי  במחוז ירושלים זמני ההמתנה לרפואה יועצת נמוכים מהממוצע הכללי.

שיעור המוותרים על שירות רפואי בגלל מרחק ממקום המגורים היה 8% ב-1999, עלה ל-14% בשנת 2005 וירד בהדרגה עד ל-9% בשנת 2014 ומאז הוא במגמת עלייה עד ל-18% בשנת 2021.

החוקרות מציינות כי לאורך השנים, שיעור המוותרים בקרב הערבים נמוך יותר משיעור המוותרים בקרב היהודים.

שיעור המוותרים על תרופה או על טיפול רפואי בגלל התשלום הנדרש היה 6% ב-1999, הגיע לשיא של 14% ב-2009 ומאז ירד מעט ועמד על 12% ב-2021. החוקרות מציינות כי בכל שנות הבדיקה, שיעור הוויתור על שירותים אלה בקרב נשים גבוה יותר משיעור המוותרים בקרב הגברים.

החוקרות מסכמות וכותבות כי המגמה מעורבת וכי לאורך זמן חל שיפור בשביעות הרצון ממערכת הבריאות, אך רמת האמון בה נמוכה יחסית ונמצאת במגמת ירידה. שביעות הרצון מקופות החולים גבוהה ויציבה לאורך השנים.

לסיכום, שיעור המוותרים על טיפולים רפואיים בשל תשלום, מרחק או זמני המתנה עלה עם השנים ומצביע על בעיה גוברת של זמינות ונגישות שירותי הבריאות ועל הצורך בהפחתת ההשתתפות העצמית ובהגדלת ההיצע.

נושאים קשורים:  מחקרים,  שירותים רפואיים,  טיפול רפואי,  קופות חולים,  המתנה בתורים,  מערכת הבריאות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
12.06.2023, 21:38

יכול להיות שהויתור מגיע מחוסר אמון ברופאים?

12.06.2023, 22:05

אני מקווה שכן. אמון עיוור ברופאים הוא אסון. עלינו הרופאים לעשות כברת דרך כדי להרוויח את האמון ביושר.