חרדה היא תחלואה נלווית שכיחה מאוד בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון מאג׳ורי. עם זאת, ההשפעה של חרדה על משקל עודך והשמנת יתר בקרב מטופלים עם דיכאון מאג׳ורי איננה ברורה. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of Affective Disorders הייתה לתאר את הקשר שבין חרדה חמורה למשקל עודף והשמנת יתר, וכן את התפקיד המתווך של הורמוני תריס ופרמטרים מטבוליים אחרים במטופלים עם דיכאון מאג׳ורי.
עוד בעניין דומה
למחקר חתך זה גויסו 1,718 מטופלים במרפאה לאחר התקף ראשון של הפרעת דיכאון מאג׳ורי שלא קיבלו שום טיול תרופתי. כלל המשתתפים עברו הערכה של דיכאון וחרדה לפי הכלים Hamilton Depression Rating Scale ו-Hamilton Anxiety Rating Scale. בנוסף, מדדו החוקרים רמות הורמוני תריס ופרמטרים מטבוליים.
מתוך כלל משתתפי המחקר ל-218 (12.7%) הייתה חרדה חמורה. תוצאות המחקר הראו כי בקרב המטופלים עם חרדה חמורה, עמדה ההימצאות של עודך משקל והשמנת יתר על 62.8% ו-5.5%, בהתאמה. עוד נמצא כי תסמינים של חרדה חמורה היו קשורים לעודף משקל (יחס סיכויים – 1.47, רב״ס 95% - 1.08-2.00) ולהשמנת יתר (יחס סיכויים – 2.10, רב״ס 95% - 1.07-4.15). ממצאים נוספים הראו כי הקשר שבין עודף משקל וחרדה חמורה נחלש בעיקר על ידי הורמוני תריס (40.4%), לחץ דם (31.9%) ורמות גלוקוז בפלזמה (19.1%). עבור השמנה, נחלש הקשר לחרדה חמורה בעיקר על ידי הורמוני תריס (48.2%), לחץ דם (39.1%) וסך כולסטרול (28.2%).
מחקר זה מוגבל בתוצאותיו עקב היותו מחקר חתך ולא ניתן להסיק על קשר סיבתי. עם זאת, ממצאי המחקר מראים כי הורמוני תריס ומספר פרמטרים מטבוליים יכולים להסביר חלק מהסיכון של עודף משקל והשמנת יתר הקשורים לחרדה חמורה במטופלים עם דיכאון מאג׳ורי. ממצאים אלה מוסיפים לידע הנוכחי לגבי המסלול הפתולוגי של עודף משקל והשמנת יתר במטופלים עם דיכאון מאג׳ורי הסובלים מחרדה חמורה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
