פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית המתווכת על ידי מערכת החיסון והיא פוגעת בעיקר בעור. כמו כן, ידוע כי סטרס כרוני מוביל להתקהות של ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ובכך מעלה את הסיכון להשריית מצבים פרו-דלקתיים. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of Psychosomatic Research הייתה להעריך את רמות הורמוני הציר ו-IL-17 בדם, וכן את האפקט של סטרס ומצוקה רגשית כדי להבין טוב יותר את הקשר שבין סטרס ופסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
במחקר חתך זה נכללו 45 מטופלים עם פסוריאזיס ו-45 משתתפים בריאים שזווגו בהתאם לגיל ומין. במסגרת המחקר העריכו החוקרים את רמות IL-17, קורטיזול, ו-ACTH בשתי הקבוצות. כדי להעריך את חומרת הפסוראיזיס השתמשו החוקרים במדד ה-PASI. על מנת להעריך את רמות הסטרס והמצוקה הרגשית השתמשו החוקרים בשאלונים Presumptive Stressful Life Events scale(PSLE), Perceived Stress scale (PSS) ו-Daily Hassles and Uplifts Scale (DHUS).
תוצאות המחקר הראו כי למטופלים עם פסוריאזיס היו רמות IL-17 ו-ACTH גבוהות יותר ורמות קורטיזול נמוכות יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. עוד הודגם כי ציוני הסטרס (PSLE, PSS, DHUS) היו גבוהים יותר באופן מובהק בקבוצת המטופלים עם פסוריאזיס בהשוואה לקבוצת הביקורת. מתאם חיובי מובהק נרשם בין IL-17,יACTH וציוני סטרס ואילו בין אותם משתנים וקורטיזול נמצא מתאם שלילי מובהק. ממצא נוסף הראה כי לאותם משתנים היה מתאם חיובי גם עם מדד ה-PASI, בעוד שלרמות קורטיזול היה מתאם שלילי עם המדד.
ממחקר זה עולה כי בקרב מטופלים עם פסוריאזיס המתייצגים עם רמות גבוהות של IL-17 ו-ACTH וציוני סטרס גבוהים, רמות הקורטיזול נמוכות ויכולות להעיד על תפקוד לקוי של ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ומצב פרו-דלקתי. ייתכן ומצב דלקתי זה יכול להוביל להתלקחויות של פסוריאזיס ולכך דרושים יותר מחקרים פרוספקטיביים.
מקור:
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0022399923002076
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
