על רקע המחסור ברופאים בישראל, שאף צפוי להחריף, משרד הבריאות מקים ועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות. במקביל, דו"ח ה-OECD קורא לצעדים דחופים להגדלה מיידית של מספר הרופאים בארץ.
עוד בעניין דומה
שר הבריאות משה ארבל הודיע אמש (ד') על הקמת ועדה שתטפל במחסור ברופאים במערכת הבריאות, במטרה לגבש תכנית סדורה תוך הישענות על מודלים הקיימים בעולם והתאמתם לישראל, תהליכים שהובלו במשרד בתקופה אחרונה, יחד עם המלצות שגובשו בנושא בעבר. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. הוועדה תגיש את מסקנותיה עד ל-1 בנובמבר השנה.
מצוקת הרופאים במערכת הבריאות צפויה להחריף עם יציאתם לפנסיה של רופאים רבים ועם רפורמת יציב שפסלה, החל מ-2019, בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא עומדים בסטנדרטים ראויים לרמת הרפואה בישראל מבחינת משרד הבריאות, בתי ספר במדינות מזרח אירופה בעיקר, שבהם נהגו רבים מהסטודנטים הישראלים לרפואה ללמוד בחו"ל.
דו"ח ה-OECD, שיוצג הבוקר (ה') בכנס במרכז הרפואי שמיר ("אסף הרופא"), מתריע כי "כדי להגדיל את מספר הרופאים ישראל חייבת לפעול מיידית ולהגדיל את מספר הרופאים שהיא מכשירה".
הדו"ח בנושא הכשרת רופאים בישראל קובע שצפויה צניחה של כ-30% במספר הרופאים בישראל כבר ב-2025 ומחסור חריף ברופאים מומחים כעבור חמש עד שבע שנים. המשבר כולו צפוי להשפיע באופן קשה יותר על הפריפריה, שבה כבר כעת כ-30% פחות מתמחים במקצועות מרכזיים לעומת מרכז הארץ, ביחס לפוטנציאל ההכשרה (מספר המיטות) של בתי החולים. המחסור שם יעמיק כי רוב בוגרי בתי הספר לרפואה בחו"ל, שנפסלו במסגרת רפורמת יציב, התמחו ועבדו בפריפריה.
בכנס ב"שמיר" יטלו חלק גם ראש חטיבת בריאות ב-OECD, פרנצ'סקה קולומבו ובכירים נוספים בחטיבת הבריאות של הארגון. יוצג מקרה של תכנון כוח אדם בהולנד על ידי ראש רשות תכנון כוח אדם לשעבר, ויקטור סלנטר. מהארץ יציג אלכסיי בלינסקי, מנהל תחום בכיר תכנון כוח אדם במשרד הבריאות, "צעדים ראשונים לקראת תכנון כ"א מבוסס נתונים", וד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל במשרד הבריאות ידבר על "תכנון לאומי של רופאים בישראל: מאקראיות להיגיון מסדר".
כותבי דו"ח ה-OECD ממליצים להגדיל משמעותית את מספר לומדי הרפואה בישראל, להקים בית ספר חדש לרפואה לצד הרחבת בתי הספר הקיימים, ולתמוך בישראלים שיוצאים ללמוד בבתי ספר מוכרים ואיכותיים לרפואה בחו"ל. הדו"ח גם קובע שפוטנציאל הכשרת הרופאים בישראל גבוה בהרבה ממה שמנוצל כיום. כך למשל, נכתב בדו"ח, ששיעור הנרשמים לבתי ספר לרפואה בישראל גדל כפי שגדל במדינות ה-OECD, אולם מספר הסטודנטים מלכתחילה היה נמוך.
כדי להקל בשלב הביניים על המערכת, ממליצים בדו"ח לפעול לשימור רופאים מבוגרים במערכת, להפחית מטלות מנהליות המוטלות עליהם ולהעביר פעולות קליניות פשוטות למקצועות פארא־רפואיים, זאת על מנת לנצל את זמנם יותר ביעילות.
גוף לאומי לתכנון כוח אדם רפואי
במקביל להקמת הוועדה, הודיע משרד הבריאות כי יוקם גוף לאומי לתכנון כוח אדם רפואי במערכת הבריאות, בהובלת המשרד. "המשרד פעל בתקופה האחרונה לייצר תשתית לתכנון לאומי של כוח אדם רפואי ולשפר באופן משמעותי את מאגרי הנתונים הנוגעים לרופאים בכלל, ומאגרי הנתונים של מתמחים ברפואה בפרט", נכתב בהודעה. "בינואר 2023 החל במשרד רישום מתמחים ברפואה".
על פי הודעת משרד הבריאות: "כעת, לאחר שיפור משמעותי בתחום הנתונים, בשלה העת למסד עבודת תכנון אקטיבית של משק המומחים וכן לפעול באופן דחוף לפתיחת 'צווארי הבקבוק' והגדלת כמות הרופאים שיהוו את עתודת כוח האדם הרפואי, שיענה על החוסרים המשמעותיים הקיימים בישראל בחלוקה לנושאים השונים".
הוועדה שתוקם תקבע מנגנונים לעמידה ביעדי הכשרת רופאים בישראל בדגש על מקומות ההתמחות, יעדי פתיחת פנקסים לכל התמחות, הקצאת מתמחים, שיבוץ מיטבי, מנגנוני מימון ועוד. בנוסף יעסקו במיסוד גוף לאומי לתכנון כוח אדם רפואי בישראל במשרד הבריאות, הגדרת תפקידו מטרותיו וסמכויותיו. כמו כן, תקבע הוועדה את הצעדים הנדרשים להמשך הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים רפואה בישראל, תוך קביעת מנגנון לניהול לאומי של השדות הקליניים ותוך מתן דגש על ביטול הסינופים והבלעדיות, בחינת לימודים אחר הצהריים, לימודים בקהילה, מרכזי סימולציה ועוד. זאת, בנוסף לבניית תכנית בנושא וקביעת הצעדים הנדרשים לפתיחה והרחבה משמעותית של שדות קליניים להתמחויות בקהילה.
המלצות הוועדה יכללו את המנגנונים הניהוליים, הכלכליים והאופרטיביים הנדרשים ליישומן ועבודתה תחולק לשלוש ועדות משנה: האחת, בראשותו של פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי תל אביב, תעסוק בקביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות קליניים לסטודנטים; אחת תעסוק בפתיחה והרחבה של השדות הקליניים להתמחות בקהילה, בראשות ד"ר אורלי ויינשטיין, סמנכ"לית ראש חטיבת בתי חולים ב"כללית" וכן ד"ר דניאל לנדסברגר, רופא ראשי בקופת החולים מכבי. ועדת המשנה השלישית תעסוק בהגדרת מנגנוני העבודה של הגוף לתכנון כוח אדם רפואי בישראל בראשותו של ד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות.
שר הבריאות ארבל אמר כי "מערכת הבריאות נמצאת במצוקת כוח האדם הטיפולי הקשה ביותר שבו היתה בעשורים האחרונים. משבר זה צפוי להחריף אם לא נתערב ונפעל לתיקון המצב. מטרת הוועדה להתמודד עם המשבר ההולך וגובר, המשפיע באופן הדוק גם על הפערים בין המרכז לפריפריה".
מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב הוסיף: "הוועדה תפעל על מנת להתמודד עם הפערים והמחסור בכוח האדם במערכת הבריאות. הפער בא לביטוי בשחיקה במספר הרופאים ל-1,000 נפש, שללא התערבות, צפוי להמשיך ולרדת בשנים הקרובות. שחיקה זו כרוכה באופן עמוק בפערי השירות הרפואי בין אזורים ופערי הנגישות בין מקצועות שונים. אנחנו חייבים ומחויבים לבצע צעדים אמיצים כדי להבטיח שהציבור ימשיך לקבל את הטיפול המיטבי".
כותבי הדו"ח מציינים כי בעוד שמספר הרופאים בישראל גדל בעשור האחרון, הוא עדיין נותר כ-10% מתחת לממוצע ה-OECD בשנת 2020 (3.3 רופאים לכל 1,000 נפש בישראל לעומת ממוצע OECD של 3.7). ב-2020 הוכשרו רק שבעה רופאים חדשים לכל 100 אלף תושבים בישראל, פחות מחצי מהממוצע ב-OECD, שעומד על 14 רופאים ל-100 אלף איש. ישראל ניצבת במקום השני אחרי איטליה ב-OECD מבחינת שיעור הרופאות והרופאים שמתקרבים לגיל פרישה: כמעט מחצית מכלל הרופאים בישראל ב-2020 היו בני 55 ומעלה, עלייה חדה לעומת שני עשורים קודם לכן, אז היה שיעורם פחות משליש. ולא רק הרופאות והרופאים בישראל מזדקנים, אלא האוכלוסיה כולה, מה שיגדיל עוד יותר את הצורך ברופאות ורופאים.
כותבי הדו"ח מציינים עוד כי מספר בוגרי הרפואה מבתי הספר לרפואה בישראל גדל באופן משמעותי בעשור האחרון, אך עם זאת, יחסית לגודל האוכלוסיה, מספר הבוגרים החדשים בשנת 2020 נותר הנמוך ביותר בכל מדינות ה-OECD ונמוך כמעט פי שניים מהממוצע ב-OECD. יתרה מכך, יותר מאחד מכל עשרה סטודנטים ובוגרים לרפואה בישראל הם סטודנטים זרים (אמריקאים וקנדים), שמרביתם אינם נשארים להכשרה ועבודה בארץ. את התכניות לסטודנטים זרים כותבי הדו"ח ממליצים לסגור. כמעט 60% מכלל הרופאים בישראל בשנת 2020 השיגו לפחות תואר ראשון ברפואה במדינה אחרת, השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
הדו"ח ממליץ על פתיחת לפחות בית ספר חדש אחד לרפואה בישראל, להגדיל את מספר הסטודנטים על ידי פתיחת סניפים לבתי הספר הקיימים וכן קובע, שיש אפשרות מעשית להגדיל משמעותית כבר כיום את מקומות ההכשרה (השדות הקליניים) בבתי החולים בישראל. זאת, בין השאר, על ידי הרחבת ההכשרות לשעות אחר הצהריים, לקופות החולים, וכן להרחיב את מספר שבועות הלימוד בכל בית חולים ולהגדיל את קבוצות הלימוד בכל מחלקה.
כותבי הדו"ח מבקרים את תהליך קבלת ההחלטות בנושא לאורך השנים ומציינים כי מבחינה היסטורית, תכנון כוח אדם רפואי בישראל נעשה על בסיס אד-הוק, כשהממשלה קובעת ועדות חדשות בתגובה למשברים. מאז 2000, הוקמו יותר מעשר ועדות מייעצות אד-הוק שהגישו דו"חות מסכמים עם מכלול המלצות לטיפול במשברי המחסור ברופאים. חלק מההמלצות הללו אומצו על ידי הממשלה, אחרות לא.
פערים גדולים בין בתי הספר השונים לרפואה בישראל
הדו"ח מציין כי יש פערים בין בתי הספר לרפואה בישראל מבחינת מספר המיטות בבתי החולים לעומת מספר הרופאים המוכשרים. מספר המיטות בבתי החולים הקשורים לששת בתי הספר לרפואה, בהשוואה למספר הסטודנטים הכולל בשלוש שנותיהם הקליניות האחרונות, השתנה פי שניים בין בית הספר לרפואה עם היחס הנמוך ביותר בשנת 2022, לאוניברסיטה העברית, היעילה ביותר, שהוציאה רופא על כל 2.56 מיטות, לבין היחס הגבוה ביותר, הפקולטה לרפואה בטכניון, שעל פי הדו"ח היא הפחות יעילה עם הכשרה של רופא על כל 5.11 מיטות. "זה", מציינים מחברי הדו"ח "מצביע על כך שעדיין יש קיבולת נוספת באותם בתי ספר לרפואה שבהם יחס המיטות לסטודנט גבוה יחסית.
הדו"ח תומך בתכנית אופקים של משרד הבריאות לעידוד ותמיכה בסטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל באמצעות מענקים והלוואות לסטודנטים, בין השאר תמורת התחייבותם לחזור לארץ ולהתמחות במקומות שבהם המדינה זקוקה להם, כמו בפריפריה ובמקצועות רפואיים במצוקה.
עוד קוראים מחברי הדו"ח להקים גוף תכנוני קבוע של כלל בעלי העניין: ארגוני הרופאים, הפקולטות לרפואה, קופות החולים, בתי החולים, משרד הבריאות ועוד, על פי המודל הקיים בהולנד.
בנוסף, הדו"ח מתייחס גם למימון של הכשרת מתמחים המוטמע בתקציבי בתי החולים, ללא הפרדת מימון ייעודי להכשרה, כך ש"המתמחים נחשבים לרוב בעיקר כוח עבודה בעלות נמוכה יחסית, ולא רופאים הנמצאים בהכשרה". הדו"ח ממליץ "לקבוע תקציב ייעודי להכשרת המתמחים במשרד הבריאות, שיוקצה בהתאם למספר והרכב מקומות ההכשרה המוצעים בבתי החולים או בקהילה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
