מחקר אמריקאי בדק אם יש קשר בין עישון לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית בקרב מבוגרים בגיל העמידה ובזיקנה והאם למגדר יש השפעה על הנושא.
עוד בעניין דומה
ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית מוגדרת כהחמרה בתפקוד הקוגניטיבי ב-12 החודשים שקדמו לדיווח עצמי על אודות אובדן זיכרון או בלבול.
לצורך המחקר סרקו החוקרים את נתוניהם של כ-136,000 משתתפים מ-32 מדינות בארה"ב בגיל 45 ומעלה, מתוך סקר מעקב אחרי גורמי סיכון התנהגותיים שנערך ב-2019. החוקרים מיפו את סטטוס העישון של המשתתפים: מעשן בהווה, נגמל לאחרונה (בשנה עד עשור לפני הסקר), נגמל בעבר הרחוק (יותר מעשר שנים לפני הסקר) ולא עישן מעולם.
55% מהמשתתפים בסקר לא עישנו מעולם. כ-10% מהמשתתפים סבלו מירידה קוגניטיבית סובייקטיבית.
בניתוח הנתונים נמצא קשר בין עישון לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית: אצל מעשנים בהווה, הדיווח על ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית היה גבוה פי 2.12 לעומת אנשים שלא עישנו מעולם. אצל נגמלים לאחרונה מעישון נמצא סיכון גבוה ב-55% ואצל נגמלים בעבר הרחוק הסיכון היה גבוה ב-35% לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית לעומת אנשים שלא עישנו מעולם. הנתונים נשארו עקביים גם לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא אתני ורמת השכלה.
החוקרים מציינים כי המחקר מצביע על קשר בין עישון לתפקוד קוגניטיבי בגיל העמידה, ממצאיו עשויים לתמוך בהתערבויות גמילה בקרב מעשנים בגיל העמידה על מנת להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בעתיד וכי יש חשיבות לקיום מחקרים אפידמיולוגיים עתידיים בתחום.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease ב-3 בינואר 2023 ותורגם על ידי האגודה למלחמה בסרטן.