מטופלים עם פסוריאזיס סובלים מנטל מחלה לאורך חייהם. עם זאת, נדיר מאוד שמבצעים כימות של הסיכון ונטל המחלה לאורך כל מהלך החיים של מטופלים עם פסוריאזיס באופן שיהיה קל להבנה. לכן, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Therapeutic Advances in Chronic Disease הייתה להעריך את שיעור ההיארעות המצטבר של פסוריאזיס, את תוחלת החיים של מטופלים הסובלים מהמחלה, את הירידה בתוחלת החיים ואת סך ההוצאות הכספיות לאורך החיים במקרים בהם אירעה פסוריאזיס.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במידע מהעולם האמיתי ממאגר המידע National Health Insurance Research Database of Taiwan בין השנים 2000 ו-2017 ובטבלאות חיים של סטטיסטיקה חיונית. באמצעות שימוש בשיטות סמי-פרמטריות של אקסטרפולציה של הישרדות העריכו החוקרים את שיעור ההיארעות המצטבר, את תוחלת החיים, את הירידה בתוחלת החיים על רקע הפסוריאזיס ואת ההוצאות הכספיות לאורך החיים בקרב מטופלים עם פסוריאזיס.
במאגרי המידע זוהו בסך הכל 217,924 מקרים חדשים של פסוריאזיס. תוצאות המחקר הראו כי הסיכון להיארעות פסוריאזיס לאורך החיים במטופלים בגילאי 18-80 בשני המינים בקרב האוכלוסייה בטאיוואן ירד משיעור היארעות מצטבר של 7.93% בשנת 2000 ל-3.25% בשנת 2017. ממוצע תוחלת החיים לאחר אבחנה של פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית בדרגה בינונית עד חמורה עמד על 27.11 (טעות תקן – 1.15) ו-27.14 (טעות תקן – 1.17), בהתאמה. עוד נמצא בקרב מטופלים עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית בינונית עד חמורה כי ממוצע הירידה בתוחלת החיים עמד על 6.41 (טעות תקן – 1.16) ו-6.48 (טעות תקן – 1.17), בהתאמה. בזבוז כספים שנתי ולאורך החיים נמצא כגדול יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים. לבסוף, נמצא כי גם תוחלת החיים, גם הירידה בתוחלת החיים וגם ההוצאות הרפואיות לאורך החיים היו פחות טובים בקרב מטופלים צעירים יותר.
ממחקר זה עולה כי בקרב מטופלים עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית בדרגת חומרה בינונית עד חמורה, יש ירידה ניכרת בתוחלת החיים, בעיקר בקרב צעירים. ממצאי המחקר מספקים הערכה ברת-סמכא לנטל המחלה לאורך החיים, והערכות אלה יכולות לסייע לרשויות בניתוחי עלות-תועלת להערכת התערבויות והקצאות לטיפולים על מנת למזער את האובדן בתוחלת החיים ואת ההוצאות המיותרות באוכלוסייה זו.
מקור: