מחלת לב כלילית (CHD: Coronary heart disease) היא לא רק סיבוך מאקרווסקולרי של סוכרת סוג 2 (T2DM). תחלואה קרדיווסקולרית (CVD) מהווה את אחד מהגורמים המובילים לתמותה בקרב חולי T2DM. הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים (MACE) חיונית לצורך טיפול בחולים עם CHD.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Diabetology & Metabolic Syndrome', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את ההשפעה של השליטה הגליקמית על החומרה של CHD ועל הסיכון ל- 3-point MACEי(3p-MACE) בחולים עם T2DM ו-CHD.
לצורך כך, החוקרים מסין ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, במסגרתו נאספו 681 חולי T2DM ו-CHD אשר אושפזו בבית החולים השני של אוניברסיטת Nanchang בין אוקטובר 2017 לאוקטובר 2021. במחקר השתתפו לבסוף 300 חולים בסך הכל. החוקרים העריכו את חומרת ה- CHD בחולים, והתוצא הראשוני של המחקר הוגדר כ-3-point major adverse cardiovascular eventי(3p-MACE), אשר תועד במהלך המעקב. החוקרים השתמשו באנליזת רגרסיה לוגיסטית על מנת להעריך את המתאם בין ההמוגלובין המסוכרר בבסיס המחקר (b-HbA1c) לבין חומרת ה-CHD. לצורך הערכת ההשפעה של רמות ה-b-HbA1c וה-HbA1c כפי שנמדד במעקב (f-HbA1c) על הסיכון ל-3p-MACE, החוקרים השתמשו ברגרסיית קוקוס.
מתוצאות המחקר עולה כי ה-b-HbA1c נמצא בקורלציה חיובית עם חומרת ה-CHDי(r = 0.207, p = 0.001), וכי מטופלים עם b-HbA1c > 9% היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מ-CHD חמורה. יחסי הסיכונים ל- b-HbA1c ו-f-HbA1c על הסיכון ל-3p-MACE היו 1.24 (רווח בר-סמך של 95% 0.94-1.64; p = 0.123) ו-1.32 (רווח בר-סמך של 95% p = 0.036; 1.02-1.72), בהתאמה. לחולים עם f-HbA1c ≥8.6% היה סיכון גבוה יותר ל-3p-MACE מאשר חולים עם f-HbA1c < 8.6% (יחס הסיכונים 1.79; רווח בר-סמך של 95% 1.16-2.79; p = 0.009).
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בחולים עם T2DM ו-CHD, ה- b-HbA1c היה גורם מנבא בלתי תלוי ל-CHD חמורה. בנוסף, נמצא כי ה- f-HbA1c היה גורם מנבא בלתי תלוי ל-3p-MACE, וכי רמת f-HbA1c מתחת ל-8.6% הפחיתה באופן מובהק את הסיכון ל-3p-MACE.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
