בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שממצאיה פורסמו בכתב העת 'British Journal of Pain', מטרת החוקרים הייתה לסכם את העדויות הקיימות על היעילות של אסטרטגיות שיקום בפיברומיאלגיה (FMS: fibromyalgia syndrome). בנוסף, החוקרים ניסו לקבוע מהי אסטרטגיית השיקום היעילה ביותר להפחתת כאב ודיכאון אצל אנשים עם FMS.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים השתמשו במנועי החיפוש PubMed,יOvidי(Sp) ו-Cochrane לצורך זיהוי של מחקרים רלוונטיים שנערכו עד ל- 1 ביולי 2022. שני חוקרים בחרו באופן בלתי תלוי את המחקרים וחילצו את המידע המרכזי. ניסויים אקראיים מבוקרים (RCT) שהיו להם קבוצת ביקורת פסיבית וקבוצת ביקורת אקטיבית נכללו בסקירתם של החוקרים למטרות ראשוניות ושניוניות, בהתאמה. מדדי התוצא הראשוניים היו כאב ודיכאון, והתוצאים השניוניים היו שינה, עייפות, או איכות חיים הקשורה לבריאות (HRQOL).
בסקירה נכללו בסך הכל 25 RCTs. מחקרים עם קבוצת ביקורת פסיבית הראו השפעות חיוביות בינוניות עד גדולות על כאב (הפרש ממוצע סטנדרטי 0.65-, רווח בר-סמך של 95% 0.93- עד 0.38- ; I2 = 72%) ו- HRQOL (הפרש ממוצע 5.40- ; רווח בר-סמך של 95% 10.17- עד 0.62-; I2 = 74%), אך לא היו מובהקים סטטיסטית לשינה, עייפות או דיכאון.
בנוסף, נמצא כי מחקרים עם פרוטוקול קצר טווח הראו השפעות מובהקות על כאב בלבד, בעוד שמחקרים עם פרוטוקולים ארוכי טווח הראו השפעות חיוביות על כאב ועל HRQOL בלבד, אך ללא מובהקות סטטיסטית בזמן המעקב שלאחר הניסוי. מחקרים עם קבוצות ביקורת פעילות נתנו תוצאות לא מובהקות, למעט כאשר היו תרגילים מעורבים, שהראו השפעה חיובית (הפרש ממוצע 4.78-; רווח בר-סמך של 95% 7.98- עד 1.57-; I2 = 0%) עבור HRQOL.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בחולי פיברומיאלגיה, כל אסטרטגיות השיקום שנבדקו היו יעילות לכאב ול-HRQOL, והייתה להן השפעה שולית על דיכאון, שינה ועייפות, אך היעילות לא נשמרה במהלך תקופת המעקב שלאחר הניסוי. בנוסף, החוקרים לא מצאו הבדל מבחינת אסטרטגיות השיקום השונות אשר שימשו במסגרת המחקרים הכלולים.