במחקר זה החוקרים ביקשו לכמת את התועלת הקלינית של שימוש במבחני תפקוד מתמשכים (Continuous Performance Test - CPT) לצורך אבחנה של הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder - ADHD) בילדים ובני נוער, בהשוואה לאבחנה קלינית.
עוד בעניין דומה
ארבעה מקורות מידע (MEDLINE, PsycINFO, EMBASE, PubMed) נסקרו עד ינואר 2023. החוקרים בחנו את הסיכון להטיה בתוצאות בעזרת QUADAS-2י(Quality Assessment of Diagnostic Accuracy Studies). לאחר מכן בוצע איגום של שטח שתחת העקומה, רגישות וסגוליות של שלושה מדדים חלקיים של CPT הנמצאים בשימוש נרחב: השמטה/ חוסר תשומת לב, הוספה/ אימפולסיביות וסך טעויות/ ADHD.
בתהליך הסקירה זוהו 19 מחקרים שבהם השתמשו ב-CPT זמינים לשימוש. תוצאות של 835 נבדקים בקבוצת מקרי הביקורת ו-819 מקרים נכללו בניתוח עקומה אופיינית למסווג (Receiver Operating Characteristic - ROC) לצורך איגום תוצאות רגישות וסגוליות. עד 996 מקרים ו-1,083 מקרי ביקורת נכללו בניתוח לפי שטח שתחת העקומה. תוצאות המחקר הדגימו כי התועלת הקלינית, כפי שנמדדה בעזרת AUC, נחשבת קבילה בקושי (טווח של 0.7-0.8) עם תוצאות טובות ביותר בשימוש בסרגל סך הטעויות/ ADHD לאחר מכן בסרגל השמטה/חוסר תשומת לב, ולבסוף סרגל הוספה/ אימפולסיביות. תבנית דומה נמצאה עבור איגום של תוצאות רגישות וסגוליות; 0.75 (רווח בר-סמך של 95%, 0.66-0.82) ו-0.71 (רווח בר-סמך של 95%, 0.62-0.78) עבור סרגל סך הטעויות/ ADHD,י0.63 (רווח בר-סמך של 95%, 0.49-0.75) ו-0.74 (רווח בר-סמך של 95%, 0.65-0.81) עבור סרגל השמטה ו-0.59 (רווח בר-סמך של 95%, 0.38-0.77) ו-0.66 (רווח בר-סמך של 95%, 0.5-0.78) עבור סרגל הוספה.
מסקנת החוקרים הייתה כי ברמה הקלינית, למבדק CPT ככלי יחיד יש יכולת נמוכה-בינונית להבדיל בין נבדקים עם וללא ADHD. משום כך, ראוי להשתמש במבדק זה רק לצורך ביצוע תהליך אבחון מקיף.
מקור: