מגיפת הקורונה הובילה למצב חירום רפואי עולמי, והייתה לה השפעה סוציו-אקונומית עמוקה על הציבור. אנשים המאובחנים עם HIVי(PWH: People with HIV) נחשבים לאוכלוסייה פגיעה הנמצאת בסיכון גבוה למחלה, וזאת בשל הדיכוי החיסוני הבסיסי הקיים אצלם וכן בשל הסטיגמה החברתית עמה הם מתמודדים.
עוד בעניין דומה
בסקירה אשר ממצאיה פורסמו בכתב העת 'Viruses', החוקרים דיווחו על הנתונים הקיימים היום בספרות הזמינה הנוגעים להשלכות הקליניות הנובעות מחפיפה של שתי המגיפות הללו.
החוקרים מתארים כי אמנם PWH חולקים את אותם גורמי הסיכון לקורונה חמורה בדומה לאוכלוסייה הכללית (גיל, תחלואה נלוות), אך גם המצב הווירולוגי והאימונולוגי של המטופלים ממלא תפקיד חשוב מבחינת הסיכונים. במקרה של PWH, ההתייצגות הקלינית של החולים אינה שונה באופן מובהק, אך ישנם כמה זיהומים אופורטוניסטיים שעשויים לחקות את נגיף הקורונה או להתקיים במקביל אליו.
במידה וישנם טיפולים זמינים לנגיף הקורונה, PWH אמורים להיות המועמדים העיקריים לקבלת טיפולים כאלה, אך הדבר עשוי להיות לא קל במצבים בהם ישנם זנים עמידים. החוקרים מציינים כי בעת מצב שבו הרופאים הקלינאים שוקלים טיפול עם תרופות מבוססות מולקולות קטנות (small-molecule medications), יש לזכור להתייחס לאינטראקציות אפשריות עם ה-ART אותם מקבלים PWH. כמו כן, כאשר שוקלים טיפול עם תרופות מדכאות חיסון חשוב שתהיה מודעות לסיכון האפשרי של זיהומים אופורטוניסטיים.
לסיכום, ישנם קווי דמיון משותפים בין מחלת הקורונה ובין HIV מבחינת האופן שבו הציבור מתייחס אל החולים – בליווי פחד מהלא נודע ובאופן השזור בדעות קדומות. מחקר הקורונה טומן בחובו הזדמנויות לטיפול ב-HIV בשל קפיצות הידע שנרכשו בעקבותיו – הן בפיתוח נוגדנים חד שבטיים והן בכל הנוגע לפיתוח חיסונים אפשריים.
מקור: